קריית מלאכי
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריית מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ומסוף קסטינה המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות.
סמל העיר קריית מלאכי מ-2022
| |||||||||||||||||||||||||
מבט מהאוויר על העיר | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | אליהו (ללו) זוהר | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 62 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 26,337 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 85 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.9% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.01 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 5,725 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 27 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 4,600 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 200 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 184 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3623 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 223 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
k-m.org.il |
העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Los Angeles בספרדית – המלאכים),[6] שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, ובשנת 2023 התגוררו בה כ-26,088 אלף תושבים.
בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל"[7] לבני המעמד הבינוני.[8] במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט,[9] במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון.
במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.
לאחר המלחמה יושב המחנה הצבאי הבריטי הנטוש "קסטינה" בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.
ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. במהלך השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל להגעת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, והמרירות של תושבי המקום, שמקורה ברמות האבטלה הגבוהות, התפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.
אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות – בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.
בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנות ה-90 שכונה חדשה על שמו – גני שמואל.
ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים ושני אזרחים נוספים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.
בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת 1958 היא הוכרזה כמועצה מקומית,[10] ובשנת 1998[11] לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית מלאכי 26,337 תושבים (מקום 85 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.9%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 69.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,113 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[12]
קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4.[13]
ראשי המועצה:
ראשי העיר:
הרב האשכנזי הקודם של העיר היה הרב ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד.
במאי 2012 החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב,[15] אך ההחלטה לא בוצעה בפועל.[16]
באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה.[17]
ישנן 12 שכונות בקריית מלאכי: המחנה, כרמי הנדיב, גני שמואל [על שם שמואל פומברובסקי], ויצמן, הרצל, הנרקיסים, קיבוץ גלויות, המייסדים, יגר, גבעת הסביונים ונאות הכפר.
נחלת הר חב"ד: ב-1969, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי, בכיוון כפר ורבורג.[18] השכונה אכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים.[19]
רב השכונה: הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד.
בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 'בית הר"מ' ישיבה לצעירים, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (ישיבה גדולה) – לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה. כולל אברכים, בית ספר למלאכה לצעירים מוגבלים וצרכים מיוחדים מרחבי הארץ, ומועדוני נוער[19] המנוהלים על ידי הרב אלימלך הרצל. בשנת 2009 יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה, מיקומו של "פס חב"ד" הוא בין שכונת נחלת הר חב"ד לכרמי הנדיב, בשלהי שנת 2014 החל האכלוס בדירות במוקם.
נחלת מנחם/ כרמי הנדיב: בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא המכונה בשם "נחלת מנחם, כרמי הנדיב", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת.
בעיר שני אזורי תעשייה – אזור התעשייה קריית מלאכי הצמוד לעיר ואזור תעשייה מלאכי טק הנמצא מעבר לכביש 40, בנוסף בצד אחר של העיר נמצא אזור תעשייה באר טוביה שנמצא שנים רבות בדיונים על הכנסתו לשטחה המוניצפלי של העיר.
מחנה בר-לב (ע"ש רב-אלוף חיים בר-לב) הידוע גם בשם מחנה קסטינה או מז"י, היא מפקדת זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל וממוקמת בשטח של קריית מלאכי.
במחנה שוכנות מפקדותיהן של ארבעה מחילות זרוע היבשה: קצין חי"ר וצנחנים ראשי (מקחצ"ר), קצין שריון ראשי (מקשנ"ר), קצין הנדסה ראשי (מקהנ"ר) וקצין תותחנים ראשי (מקתמ"ר).
כמו כן, במחנה שוכן רמת"ג (רשימה מקובצת תגבורת) האחראי על שיבוץ החיילים ליחידות זרוע היבשה ואט"ל.
בבסיס שכנה מפקדת גייסות השריון מאז 1954. ב-1983 הוקמה בבסיס מפקדת חילות השדה וכחלק מכך הועברו אליו השלישויות של שאר החילות שהוכפפו לה (תותחנים, הנדסה וחי"ר). בבסיס שוכנת גם יחידת מצ"ח יואב.
בעבר שכן במחנה גם מטה הפרקליטות הצבאית במחוז הדרום.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.