רזא שאה פהלווי
קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן בהפיכה צבאית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רֶזָא שָׁאה פַּהְלָוִ֫י (בפרסית: رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רצ'אשאה פהלוי; 16 במרץ 1878 – 26 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא חָ'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן בהפיכה צבאית. פהלווי ייסד שושלת על שמו ששלטה באיראן מ-1925 עד המהפכה האיראנית ב-1979. בעקבות הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ב-1941, אולץ לוותר על כיסאו לטובת בנו. הוא מכונה לעיתים "רזא שאה הגדול" (رضا شاه بزرگ), תואר שנועד לפאר את חשיבותו ומורשתו ההיסטוריים.
לידה |
16 במרץ 1878 סוואדקוה, מאזנדראן, המדינה הנשגבת של פרס פרס (1910-1925) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
26 ביולי 1944 (בגיל 66) יוהנסבורג, איחוד דרום אפריקה, האימפריה הבריטית דרום אפריקה (1928–1994) | ||||||||
מדינה | איראן 1925-1964 המדינה האימפריאלית של איראן | ||||||||
מקום קבורה | המאוזוליאום על שם רזא שאה | ||||||||
בן או בת זוג |
מרים סואדכוהי תוראן אמיר סולימאני תאג' אלמלוכ עסמת דולתשאהי | ||||||||
שושלת פהלווי | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
ב־1925 הכריז על עצמו שאה. הוא קידם תהליך מודרניזציה בארצו, ופעל לחיזוק הלאומיות האיראנית. בתקופת שלטונו התבצעו רפורמות רבות, והתהדקו קשרי איראן עם שכנותיה. פהלווי ריכז את השלטון בטהראן, הקים רשת חינוך ארצית, ייסד אוניברסיטה בטהראן, צמצם את סמכויות בתי הדין הדתיים לענייני ירושה ואישות ומיסד אותם בבתי הדין הממשלתיים, אסר על נשים להתכסות בצ'אדור, חוקק חוק המחייב גברים לחבוש כובעים אירופיים, לענוד עניבות וללבוש חליפות, וטיפח את הלאומיות האיראנית[1].
לאחר שנים בגולה נפטר רזא שאה פהלווי בשנת 1944 בדרום אפריקה, ונקבר בקהיר שבמצרים. ב-1950 הוחזרו שרידי גופתו לאיראן ונקברו בטהראן. זמן קצר לפני המהפכה האיראנית, ב-14 בינואר 1979, הועברו שרידיו חזרה למצרים[2]. בשנת 2016 נתגלתה כביכול גופתו החנוטה בעת שיפוץ במדרשה שהוקמה על חורבות המאוזוליאום שלו אחרי המהפכה האיראנית[3].