רמת רחל
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה. הוא נחרב פעמיים ויושב מחדש. שטחו הוא מובלעת בדרום השטח המוניציפלי של ירושלים, סמוך לשכונות ארנונה ותלפיות. הקיבוץ שייך למועצה אזורית מטה יהודה והוא היישוב המזרחי ביותר בה.
 רמת רחל | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 777 מטר |
| תאריך ייסוד | 1926 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 550 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.3% בשנה |
(למפת ירושלים רגילה)   רמת רחל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
ערך מורחב – גדוד העבודה
קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1926 על ידי חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור, עולים מליטא ומרוסיה. גרעין המייסדים השתייך לפלוגת גדוד העבודה בירושלים שהקים יצחק שדה בא' בכסלו תרפ"ב דצמבר 1921. חברי הפלוגה ראו את עצמם חיל חלוץ של האומה בארצה ורובם היו סוציאליסטים ואף קומוניסטים. הם התגוררו ברחבי העיר במחנות ובבתים שכורים ועסקו במגוון עבודות מזדמנות, כולל חציבת סלעים ובניית בתים בשכונות גבעת שאול, רחביה ובית הכרם וברובע היהודי בעיר העתיקה. גדוד העבודה התפורר בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים, וחלק מחברי פלוגת ירושלים עלו להתיישבות בקרקעות מדרום לעיר ירושלים שנרכשו מהכנסייה היוונית אורתודוקסית. הם קראו ליישובם רמת רחל בשל קרבת הקיבוץ לבית לחם, שם קבורה, לפי המסורת, רחל אמנו. בהקמת הקיבוץ סייעה קרן היסוד והוא הוקם על אדמות הקרן הקיימת לישראל.
בפרעות תרפ"ט (1929) ניטש הקיבוץ ונשרף כליל על ידי פורעים ערבים, יושבי הכפרים הסמוכים אליו. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 שבו החברים ובנו הכל מחדש: הוקמו בית ספר יסודי, גן ילדים ובית תינוקות, נבנו רפת, מכבסה ומאפייה. את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו. הקיבוץ עמד איתן בהתקפות במהלך המרד הערבי. באירועי השבת השחורה נעצרו כ-70 חברים על ידי הבריטים, ונכלאו לזמן מה ברפיח.
קרב רמת רחל
- ערך מורחב – קרב רמת רחל
הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה עבר הקיבוץ מיד ליד בין שלושה כוחות: צבא מצרים, צבא ירדן וההגנה, אשר תוגברה בכוח אצ"ל. בתום חמישה ימי קרבות קשים, נמנו בצד הישראלי כ-35 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים, כשליש מהם מן הקיבוץ. כלומר, כמחציתם של הלוחמים בקיבוץ נפגעו. אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו שביתת הנשק שנקבע בין ישראל לירדן ב-1949 הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.
הקמה מחדש
חידוש ההתיישבות בקיבוץ לאחר המלחמה היה נתון בתחילה במחלוקת, אך ההחלטה הסופית הייתה חיובית, והקיבוץ הוקם מחדש ב-1951. בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד בחר הקיבוץ בהשתייכות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. קבוצה של חברי הקיבוץ בחרו לעזוב את רמת רחל והצטרפו לקיבוץ עין כרמל.
- ערך מורחב – פיגוע הירי ברמת רחל (1956)
ביום א', י"ח בתשרי תשי"ז, 23 בספטמבר 1956, נערך באתר החפירות הסמוך לקיבוץ (ראו להלן) סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בירושלים. במהלך הסיור נורתה אש מקלעים ונשק קל מעמדת הלגיון הירדני על הגבעה שממזרח למנזר מר אליאס. מהאש נהרגו ארבעה, בהם האדריכל והארכאולוג יעקב פינקרפלד, ורבים נפצעו.[3][4] הגבעה ממנה נפתחה האש זכתה לשם "גבעת הארבעה".[5]
ב-1953 הוכרזה ברמת רחל מועצה מקומית[6], ובראשה הועמד משה אייזיקוביץ' (אביו של עוזי בר צור). בשנת 1963 בוטלה המועצה המקומית והקיבוץ הוכלל במועצה אזורית הרי יהודה,[7] אשר בהמשך הוכללה במועצה אזורית מטה יהודה.
כיום פועל בקיבוץ בית מלון ואולם אירועים. על חלק מקרקעות הקיבוץ נבנה בעשור הראשון של המאה ה-21 רובע בנינים חדש, הרחבה של שכונת תלפיות. הקיבוץ מחזיק בבעלות משותפת של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
חפירות בשנות השלושים
החפירות הראשונות, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, נערכו על ידי בנימין מזר ומשה שטקליס בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים.[8][9][10] בחפירות נמצאה ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני, ובגבעת אליהו הסמוכה נמצאו שרידי עיר אותה זיהו עם נטופה המקראית,[11] זיהוי שלא מקובל היום.[12] הגבעה מצויה על קו פרשת המים הצר (בין נחל דרגה ונחל רפאים) המוביל מירושלים לבית לחם וחברון, זהו צוואר בקבוק טופוגרפי על נתיב דרך האבות, ולכן גם נקודה אסטרטגית לבנית מצודה ומרכז שלטוני.
חפירות בשנות החמישים והששים
בשנות החמישים החל לחפור במקום יוחנן אהרוני. בחפירות בשנים 1959–1962 נתגלו שכבות מכמה תקופות. הממצאים החשובים ביותר שייכים למצודה, שיוחסה על ידי אהרוני לאחד ממלכי יהודה האחרונים, בזמן שהיו וסאלים לאשור ולבבל. המצודה ממוקמת על גבעה בסמוך לקיבוץ ומתוארך על ידי החופר למאות השמינית-שביעית לפני הספירה. אהרוני זיהה את המקום כבית הכרם, אחד המקומות שבהם הדליקו משואות בסוף ימי בית ראשון:
- "העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת" (ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א')
חפירות בשנות האלפיים
בשנים 2004 עד 2010 חקרו את האתר הארכאולוג עודד ליפשיץ ומשלחת ישראלית-גרמנית. התברר שלמצודה/ארמון שלושה שלבי בנייה עיקריים, והיא שימשה כמרכז שלטוני מבוצר שבו משולב ארמון (בשלב הביניים) מאז שלהי ממלכת יהודה. את הקמת המצודה משייכים החוקרים לאחד ממלכי יהודה הווסאלים, אולי יהויקים. המצודה הייתה מוקפת חומת סוגרים, עם שער כניסה מזרחי ומנהרת סתרים בחלק הצפוני. מרכז המצודה כלל רחבה מרוצפת קירטון כתוש, ומסביבה חדרים בנויים באבני גזית וכותרות פרוטו איאוליות. בשלב שני הוסבה המצודה למרכז שלטוני של הפחוה הבבלית, ובשלב השלישי מרכז שלטוני מהודר של פחוות "יהד" הפרסית (נתגלו כאן טביעות "יהד" רבות). לצידי המגדל המערבי של הארמון נחשף גן עם טרסה מפולסת, מצופה אדמת גן ומערכת בריכות וצינורות שעוצבו לנוי. בדיקת פולן (אבקת פרחים) שהשתמר בטיח הברכות הצביעה על פרדס עם עצי ארז, אגוז מלך ואפילו אתרוג.[13] ליפשיץ מציע שלפי הסגנון והיכולת הטכנית שמתגלים בממצאים, הארמון הוא בחלקו מהתקופה הפרסית בארץ ישראל.[14]
ממצאים ייחודיים
ברמת רחל נמצאו יותר ממאה חותמות מן הסוג הידוע בשם "למלך", חותמות הטבועות על כדי אחסון (פיטסים), המיוחסים לשכבת הבנייה הראשונה באתר. גבי ברקאי הציע כי רמת רחל היא "ממשת"[15], אחת מארבע הערים מחותמות למלך. שאר המקומות המזוהים: "זיף", "חברן", ו"שוכה". החותמות מעידות על כך שהמקום היה פעיל כמרכז אדמיניסטרטיבי של ממלכת יהודה, טרם בניית הארמון. בין הממצאים החשובים שנתגלו באתר ניתן לציין חמש כותרות פרוטו-איאוליות, היחידות שנתגלו באזור ירושלים, למעט אחת שהתגלתה בעיר דוד ואחת בעין ג'ויזה. ממצא זה מעיד כי האתר מקורב מבחינה אדריכלית וארכאולוגית לבנייה הממלכתית הישראלית והפיניקית.
עוד חשף אהרוני באזור מכלול מבנים ובית מרחץ גדול מן המאה ה-3. בבית המרחץ נמצא מספר רב של לבנים ועל חלקן טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. כמה מן הלבנים התגלו באתרן ברצפת בית המרחץ.[16] כמו כן נמצאה באתר בולה של הקיסר אדריאנוס,[17] טביעות רוזטה חשמונאית על ידיות כדים, מערת מקווה וכן מטבע מתקופת בר כוכבא.[18]
בקולומבריום הדרומי נחשף מטמון של 15 שקלים צוריים מזהב שייתכן שהיו קשורים למס מחצית השקל.
על גבי חורבות המצודה נמצאו שרידי כפר ביזנטי עם כנסייה ואולם שכנראה נבנו מעל כנסיית הקתיסמה ואולי שירתו אותה. על גבי הכפר הביזנטי נמצאו שרידי כפר מוסלמי עבאסי.
הפארק הארכאולוגי שוקם בשנים האחרונות בידי הפסל רן מורין.
- האמן דוד פולוס יצר ב-1954 והעניק במתנה לחברי הקיבוץ פסל ברונזה המציג את רחל אמנו כבת איכרים סלאבית, האוחזת בידה האחת בלפיד, ואילו ידה השנייה מגוננת על ילדיה הקטנים, החוסים תחת גלימתה המתנופפת. הפסל ניצב מול הכניסה למלון רמת רחל. על כן הפסל רשום הפסוק "ושבו בנים לגבולם".
- מזרחית לקיבוץ שוכן פסל עמודי הזית מעשה ידיו של הפסל רן מורין בשנת 1991. הפסל עשוי משלושה עצי זית הניצבים על גבי עמודים בגובה של 15 מטרים, ונראה היטב מרחבי ירושלים.
- סמוך לפארק הארכאולוגי שממערב לקיבוץ, הקים מורין ב-1997 את מצפור יאיר לזכר בן רמת רחל שנהרג במהלך שירותו הצבאי בשייטת. בראש המגדל צומח עץ סרק, המסמל את קטיעת חייו של יאיר, וממנו יורדות מדרגות בספירלה אל שביל טבע המקיף את המצפור. המצפור מעוצב בצורת תלתל, בהשראת מראה הכותרת הפרוטו-איאולית אשר פריטים מסוגה התגלו באתר הארכאולוגי הסמוך
- סמוך לפארק הארכאולוגי נמצאת חוות אייל, חווה אקולוגית טיפולית, המשמשת בית חינוכי-סביבתי וחוויתי עבור רבים. החווה הוקמה לזכרו והנצחתו של אייל יואל - בן רמת רחל, שנהרג בג'נין במבצע חומת מגן. בחווה פועל גם מרכז פנאי ותעסוקה-'למרחבים' לאוטיסטים.
- יוחנן אהרוני, "בית הכרם של יהויקים", דרכים ואתרים, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א-1971, עמ' 183–191.
- עמנואל בר-חיים, בדרך אל רמת-רחל (זכרונות מי שהיה חבר בגדוד העבודה ומבוני רמת-רחל), ירושלים, הספרייה הציונית, 1972 (הספר יצא לאור פעם שנייה בהוצאת מוסד ביאליק, 2022).
- בן-ציון ונסקי (אשל), העשור לקיום פלוגת ירושלים (1921 - 1931), בתוך: גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ב
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1980, עמודים 7590–7601
- עודד ליפשיץ, מנפרד אומינג, יובל גדות, בנימין ארובס וגלעד צינמון, רמת רחל - 2005, חדשות ארכאולוגיות, 118, 2006
- עודד ליפשיץ, יובל גדות, בנימין ארובס ומנפרד אומינג, "רמת רחל וצפונותיה", קדמוניות, 138, 2009, עמודים 58–77
- עודד ליפשיץ, יובל גדות, בני ארובס ומנפרד אומינג, "מה לוחשות האבנים? רמת רחל 3000 שנה של היסטוריה נשכחת", יד בן צבי, ירושלים, 2014
- פרחי יואב ועודד ליפשיץ, "בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל", חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמודים 169–174
- Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962
- Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964
- O. Lipschits, M. Oeming, Y. Gadot, B. Arubas and G. Cinamon, Ramat Rahal 2005, Israel Exploration Journal, 56, (2006), pp. 227–235
- O. Lipschits, M. Oeming, Y. Gadot and B. Arubas, Exploration JournalT.pdf The 2006 and 2007 Excavation Seasons in Ramat Rahel, Israel Exploration Journal, 59, (2009), pp. 1-20
אתר האינטרנט הרשמי של רמת רחל- מידע על אתר רמת רחל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- חגי בר שלום, רמת רחל ואתריה
- דובי זכאי, העצים התלויים, באתר nrg, 23 ביוני 2006
- אוניברסיטת תל אביב, ברמת רחל נחשף מרכז מנהלתי מימי מלכותו של המלך חיזקיהו, באתר "הידען", 10 באוגוסט 2009
- יעל לרנר, בילוי חורפי בקיבוץ כמו של פעם בירושלים, באתר ynet, 5 בינואר 2018
- מיטל שרעבי, החיים זה כן קיבוץ: רמת רחל מציע הרבה יותר מקרבה לירושלים, באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2018
- ארי ליבסקר, פעם היינו קיבוץ של דובדבנים ותפוחים. היום אנחנו בנדל"ן מניב, באתר כלכליסט, 27 במאי 2021
- אורלי גנוסר, רמת רחל: שלוש בריכות, חבילות תוכן וגן ארכיאולוגי שמתעורר לחיים, באתר גלובס, 5 ביוני 2021
- אתר משלחת החפירות ברמת רחל (באנגלית)
רמת רחל לאחר הקרב, 1951, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
רמת רחל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
