שועפאט
שכונה בצפון ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שועפאט (בערבית شعفاط; תעתיק מדויק שֻעפאט) היא שכונה גדולה בצפון ירושלים. שכונת שועפאט משתרעת לאורך כביש ירושלים-רמאללה הישן, בין הגבעה הצרפתית בדרום לבית חנינא בצפון. מחנה הפליטים שועפאט שוכן ממזרח לשכונה, ועל אף שמוקף בגדר ההפרדה, הוא מחנה הפליטים הפלסטינים היחיד הנמצא בתחום גבולותיה המוניציפליים של ירושלים. נכון ל-2020 מתגוררים בשכונה כ-39,000 תושבים.[1]
 | |
| השכונה במבט מדרום | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך ייסוד | בסביבות 2000 לפנה"ס |
| אוכלוסייה | כ−39,000 (2020) |
| קואורדינטות | 31°48′55″N 35°13′48″E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   שועפאט | |
  | |
קונדר וקיצ'נר, חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, הציעו שמקור השם שועפאט בשם העברי יהושפט, ולטענתם ילידי הכפר טענו כי הכפר נקרא על שם מלך ירושלים. הם הציעו, כאפשרות נוספת, שמקור השם במילים "מצפה" או "צפה". לטענתם, ייתכן שהשם שונה בתקופה הצלבנית.[2]
התיישבות עתיקה
עדויות ארכאולוגיות מלמדות על קיומו של יישוב במקום לאורך דורות, ככל הנראה כבר מסביבות 2000 לפנה"ס. הארכאולוג חנן אשל זיהה כאן את מיקומה של נוב עיר הכהנים, מתקופת בית ראשון.[3] בחפירה ארכאולוגית בניהולה של רחל בן נתן נחשפו בשועפאט שרידי יישוב יהודי, שהוקם לאחר מרד החורבן ביוזמת השלטונות הרומאיים, ומראה כי אזור ירושלים לא נתרוקן כליל מאוכלוסייה יהודית בעקבות החורבן. על פי העדויות הארכאולוגיות ניכר כי אוכלוסיית המקום הייתה אוכלוסייה יהודית אמידה, וכי מדובר ביישוב היהודי הגדול ביותר מתקופה זו אשר נחשף עד כה בקרבת ירושלים.[4] ב-2007, במהלך העבודות להנחת התשתית לפרויקט הרכבת הקלה בשכונת שועפאט, נתגלו שרידי היישוב היהודי שהתקיים במקום לאחר המרד הגדול וחורבן בית שני. בעבודות שביצעה במקום רשות העתיקות נחשפו 400 דונם משטח היישוב, ובכלל זה מבני מגורים, רחובות, מקוואות, מבנים ציבוריים, וכן כלי אבן ומטבעות.[5]
מסורת מקומית בשועפאט גורסת כי כפר ערבי[6] הוקם במקום בידי מהגרים מחג'אז לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל, ומאז התקיים ברציפות לאורך מאות בשנים.
תקופת מדינת ישראל
במלחמת העצמאות, בתחילת שנת 1948, ניסה עבד אל-קאדר אל-חוסייני לשכנע את התושבים לתקוף את נווה יעקב הסמוכה. תושבי הכפר סירבו מחשש פן יספגו מהלומת נגד שתחריב את כפרם. הם ציינו שיסכימו לתקיפה אם יובטח כי "יהיה כיבוש של ממש".[7] באפריל נכבש הכפר בידי "הגדוד החמישי" בחטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע יבוסי, אור ל-23 באפריל 1948. הכפר פונה מתושביו וכוח הפלמ"ח החל בפיצוץ בתיו, אולם קיבל הוראה להתפנות ולסגת בשל כישלון הגדוד הרביעי בכיבוש הכפרים הסמוכים בקרב נבי סמואל.[8] ב-13 במאי פונה הכפר בהוראת הלגיון הערבי, כנראה מטעמים צבאיים שהיו קשורים לפלישה המתוכננת.[9]
סיום המלחמה הותיר את הכפר בשטח ירדן, והוא אוכלס מחדש. ב-1954 החלה במקום תנופת בנייה בידי משפחות נוצריות ומוסלמיות אמידות שבנו במקום בתי מידות, והכפר שועפאט הפך לפרבר יוקרתי של מזרח ירושלים, על אם הדרך בין ירושלים לרמאללה. המלך חוסיין נהג לשהות באחת מחווילות הפאר של שועפאט בעת ביקוריו בירושלים, ובשנות ה-60 החל בבניית ארמונו הירושלמי בתל אל פול שבצפון השכונה. מלחמת ששת הימים קטעה את הבנייה, והשלד הבלתי גמור עומד עד היום בפסגת התל.
שכונת שועפאט נכבשה בידי צה"ל ב-6 ביוני 1967 בתום קרב קצר. בתום המלחמה ולאחר איחוד ירושלים והרחבה משמעותית של גבולותיה, הפכה שועפאט לשכונה צפונית בעיר המאוחדת. מבחינה פוליטית, היא נחשבת חלק ממזרח ירושלים. השכונה המשיכה להתפתח כשכונת מעמד בינוני-גבוה, אוכלוסייתה גדלה בהתמדה, ולאורך רחובה הראשי – דרך שועפאט (המשכה הצפוני של דרך שכם) – נפתחו בתי עסק רבים, חנויות ומסעדות. דרך השכונה עברה התנועה בין מרכז ירושלים ומזרחה לחלקיה הצפוניים – נווה יעקב ועטרות, והלאה לרמאללה, אך זו פחתה בשנים האחרונות עקב הפחתת התנועה לרמאללה ופתיחת צירים חדישים ועדיפים לשכונות צפון העיר. אוכלוסיית שועפאט מונה כיום כ-33,000 נפש (לא כולל מחנה הפליטים שועפאט).[10]
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים שנחנך ב-2011 עובר דרך שלוש תחנות בשכונה.
ערך מורחב – מחנה הפליטים שועפאט
מחנה הפליטים שועפאט הוקם ממזרח לשכונת שועפאט בשנים 1965–1966, במטרה לפנות אליו את תושבי מחנה הפליטים אל-מועסכר ששכן בעיר העתיקה של ירושלים, בתחומי הרובע היהודי הנטוש. המחנה הוקם על קרקע שהוקצתה לארגון אונר"א על ידי שלטונות ירדן, והיה המחנה האחרון שהוקם עבור פליטי 1948.
המחנה גובל בשכונת שועפאט במערב, בשכונה היהודית פסגת זאב בצפון, בעיירה הפלסטינית ענאתא במזרח, ובגבעה הצרפתית בדרום. גדר עוטף ירושלים, מקיפה את המחנה מצפון, ממערב ומדרום, תוך השארתו בפועל מחוץ לירושלים – חרף העובדה שהוא נכלל, רשמית, בשטחה של ירושלים ושתושביו נושאים ברובם תעודת זהות ישראלית, ובעקבות זאת מצבם הכלכלי טוב ביחס לערביי יהודה ושומרון.
- ערך מורחב – רמת שלמה
בשנות ה-70 תכננה עיריית ירושלים בראשות טדי קולק הקמת מרכז ספורט עירוני ובמרכזו אצטדיון ברכס שועפאט, ממערב לשכונה, ואף החלו עבודות תשתית במקום להכשרת השטח. אולם תוכנית זו נתקלה בהתנגדות של תושבי גוש השכונות הדתיות בצפון ירושלים שטענו כי מיקום האצטדיון, המועד לחלל שבת, נצפה מבתיהם, ובעקבות כך הופסקו העבודות ונגנזה התוכנית.
במשך שנים ארוכות נותר רכס שועפאט נטוש, כשתלוליות העפר מעבודות התשתית שהופסקו מעטרות אותו, עד שבשנות ה-90 הוקמה במקום השכונה החרדית רמת שלמה. תוכנית האצטדיון הועתקה, לאחר עיכובים רבים, לאתר אחר במלחה שבדרום ירושלים, שם הוקם אצטדיון טדי.
- בר נתן רחל וסקלר-פרנס דבי, יישוב יהודי באורינה בין שתי המרידות, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית, ירושלים 2007–2008, עמ' 54–56.
- ביכובסקי גבריאלה, ממצא המטבעות מהחפירות בשועפאט (גבעת רחל) סיכום ראשוני, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית, ירושלים 2007–2008.
- Hannah M. Cotton, 'The administrative background to the new settlement recently discovered near Giv’at Shaul, Ramallah-Shu‘afat road' בתוך: חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים, עורכים: יוסף פטריך, דוד עמית, ירושלים 2007–2008, עמ' *12–18.
- אלי שילר (עורך), ירושלים הבנויה, קוי יסוד בהתפתחות ירושלים, אריאל, כתב עת לידיעת הארץ, מרץ 1986
- אורי שטנדל, השכונות הערביות במזרח ירושלים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
