![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Hebraization_of_surnames.jpg/640px-Hebraization_of_surnames.jpg&w=640&q=50)
שם
מונח המשמש לזיהוי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שם הוא מונח המשמש לזיהוי ישות יחידה על ידי צופה חיצוני. שם יכול לזהות מחלקה, קטגוריה או קבוצה של דברים, וכן דבר בודד, באופן ייחודי או בהקשר נתון.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Hebraization_of_surnames.jpg/640px-Hebraization_of_surnames.jpg)
הישות שמזוהה בשם נקראת הרפרנט של השם.
בשפה העברית, המילה "שם" אינה משמשת רק לזיהוי אלא עשויה לבטא גם סיבה, מקור ורעיון. בהוספת התחילית ל' מתקבלת המילה "לשם", בה ניתן להשתמש במקום במילה "בשביל". דוגמה לכך ניתן למצוא בביטויים "לשם מה", "לשם שמיים", "תורה לשמה" ועוד. כך מתבטא הקשר שבין הסיבה והמקור למאורעות או למעשים מסויימים לבין זיהוי ישות יחידה על ידי צופה חיצוני. תכונה זו מבוססת על סיפורים מהמקרא: לאחר בריאת האדם, הוא נותן שמות לחיות ונאמר שזהו שמם. בהמשך המקרא, נח יצא מהתיבה יחד עם משפחתו, הוא השתכר, וגילה באוהלו את ערוותו, מקור הולדת ילדיו. לאחר ששמעו על כך שני בניו, שם ויפת, הם כיסו אותה מבלי לראותה. לאחר מכן מובא סיפור מגדל בבל, לפיו, בתחילה בני האדם דברו שפה אחת, אך כתוצאה מבניית המגדל הם החלו לדבר שפות שונות וכך נוצר ביניהם פילוג. לפי המסורת היהודית, בני עבר לא השתתפו בבניית המגדל ועל ידי כך זכו לשמור על שפתם המקורית, בה מתבטאת תכונה זו, ובה גם נכתב המקרא.
ניתן לתת שם לאדם, למקום או לדבר; לדוגמה, הורים יכולים לקרוא בשם לילד שלהם, ומדען יכול לקרוא בשם לחלקיק שגילה. קיימים מספר סוגי שמות, ביניהם שם אישי שמזהה אדם מסוים, שם עצם פרטי המשמש לזיהוי עצם ספציפי, "שם עצם כללי", המשמש לתיאור עצם שלו מופעים רבים (נחל, עיר, ילד), ושם קיבוצי, המתאר אוסף של עצמים.