שמעון קיירא
מחבר אפשרי של ספר "הלכות גדולות". / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא,[1] (חי בסביבות שנת 840[2]) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל.[3] לא ידוע עליו כמעט מאומה מלבד העובדה שכנראה חיבר את הספר הלכות גדולות.
רבי שמעון קיירא לא הוגדר כ"גאון", שכן לא תפס משרה רשמית של ראש ישיבה.[4] יש המשערים שהוא הושפע מדרכה של ישיבת סורא ואף ששימש כאחד מחכמיה. לדעת חלק מהחוקרים, לספרו "הלכות גדולות" היה מעמד מיוחד בקרב גאוני סורא.[5] ספרו, הלכות גדולות, מבוסס על החיבור הלכות פסוקות בשילוב השאילתות וקטעים נוספים מהתלמודים וממסורות על-פה שרווחו בישיבות הגאונים. הוא מראשוני הגאונים שהשתמשו בחומר ארץ-ישראלי בתר-משנאי, ויש המשערים שהחיבור לא חובר בבבל גופא.