תאוריית קשר
תאוריה הטוענת לקשירת קשר, לרוב בינלאומי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריית קשר (יכולה להיקרא גם: תאוריית קונספירציה או טענת מזימה) היא ניסיון להסביר אירוע או תופעה באופן חתרני כמבוססת על קנוניה ובניגוד להסבר המקובל, מתוך תפיסה שגורמים בעלי כוח מסתירים מהציבור הרחב את האמת, ומונעים את חשיפתה בשל אינטרסים שונים[1][2][3]. בתיאוריות הקשר מקושרים לרוב גורמים חברתיים ובעלי עוצמה שונים – כמו רשויות שלטון, מדענים ואמצעי תקשורת – בטענה שהם מתאמים את עמדותיהם, משתיקים או מטייחים את העובדות ה"אמיתיות", ומייצרים גרסה היסטורית רשמית ומוטעית לציבור[4][3].
תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת. ככל שתאוריית הקשר מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת.
תיאוריות קשר לרוב אינן תאוריות כלל, והשם תאוריית קשר הוא צירוף כבול, בו משמעות המילים המחוברות יחד שונה ממשמעותן המילולית של רכיביו. הסיבה לכך שתאוריות קשר לרוב אינן יכולות להחשב כתאוריה היא משום שהן לא עומדות בתנאים ליצירת תאוריה, כולל התבססות על ממצאים אמפיריים, חוקים הנגזרים מהתיאוריה, והיכולת להפריך את נכונות התאוריה בהינתן ממצאים הסותרים את הנחות היסוד שלה.