תוכנית מתאר ארצית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל, תוכנית מתאר ארצית (בראשי תיבות: תמ"א) היא תוכנית החלה על כל שטח מדינת ישראל והיא משפיעה גם על התכנון המחוזי והמקומי, ועל נושאים בעלי חשיבות ציבורית כמו עקרונות בינוי ושימוש בחופים, דרכי תחבורה ועוד נושאים שיש להם חשיבות כלל ארצית. תוכנית המתאר הארצית משמשת גם את הוועדות המחוזיות והמקומיות ומנחה אותן בעבודתן. ככלל, תוכנית המתאר הארצית קובעת מפרטים תכנוניים ברמה עקרונית וכללית. מטרתן של תוכניות מתאר מחוזיות ומקומיות וכן של תוכניות מפורטות היא להוסיף תכנון ספציפי, מפורט ומדויק על התכנון הכללי יותר של תוכנית המתאר הארצית, תוך עמידה על הדרישות המפורטות בה.
הוראות תוכנית מתאר ארצית על־פי חוק התכנון והבנייה הן:
- ייעוד הקרקע ושימושה תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך.
- אזורי תעשייה ושטחי הפקת מחצבים.
- התוויית רשת הדרכים הראשיות, קווי מסילות ברזל, קווי אספקה ארציים, נמלים, עורקי אספקת המים הארציים, אגמי אגירה, תחנות כוח, רשת החשמל, שדות תעופה ודרכי הגישה האווירית אליהם.
- שטחי נופש, יעוד קרקע ושימור קרקע.
- שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי נוף.
- תחזית השינויים באוכלוסייה, גודלם הצפוי של יישובים ומיקומם של יישובים חדשים, סוגיהם וגודלם.
תוכניות מתאר ארציות נידונות על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ומאושרת על ידי ממשלת ישראל. גם לתוכניות הנידונות על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות יש מעמד של תוכניות מתאר ארציות, וגם הן מאושרות על ידי הממשלה.