תאודור אדורנו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאודור לודוויג ויזנגרונד אדורנו (Theodor Ludwig Wiesengrund Adorno) (11 בספטמבר 1903 – 6 באוגוסט 1969) היה פילוסוף, סוציולוג, מוזיקולוג ומלחין גרמני ממוצא יהודי ואיטלקי. נחשב לחבר בולט באסכולת פרנקפורט, עימה נמנים אישים כגון מקס הורקהיימר, הרברט מרקוזה, ולטר בנימין, לאו לוונטל (אנ'), יורגן הברמאס ואריך פרום.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
אדורנו, היידלברג (1965) | |
לידה |
11 בספטמבר 1903 פרנקפורט, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
6 באוגוסט 1969 (בגיל 65) ויספ, שווייץ |
מקום קבורה | בית הקברות המרכזי של פרנקפורט |
מקום לימודים | מרטון קולג', אוניברסיטת גתה בפרנקפורט |
מנחה לדוקטורט | הנס קורנליוס |
מוסדות | אוניברסיטת גתה בפרנקפורט |
מונחה לדוקטורט | אלפרד שמידט |
זרם | תאוריה ביקורתית |
תחומי עניין | סוציולוגיה, פסיכואנליזה, מוזיקולוגיה |
עיסוק | פילוסוף, אפוריסט, מבקר מוזיקה, פסנתרן, סופר, אקדמאי, מבקר ספרות, סוציולוג, מרצה באוניברסיטה, מלחין, מוזיקולוג, aesthetician |
הושפע מ | הגל, קירקגור, ניטשה, הוסרל, מרקס, פרויד, ובר, בלוך, לוקאץ', זימל, שנברג, ברג, קפקא, בודלר, פרוסט, שפנגלר, קרקאואר, הורקהיימר |
השפיע על | הורקהיימר, האברמאס, בורדייה, סעיד, בודריאר, ג'יימסון, שטוקהאוזן, ג'יי ברנשטיין, אווה אילוז, צבי טאובר |
מדינה | ארצות הברית, הקיסרות הגרמנית, גרמניה |
יצירות ידועות | Gesammelte Schriften, Philosophie und Musik, מינימה מוראליה, Dialectic of Enlightenment, דיאלקטיקה שלילית, Aesthetic Theory, The Authoritarian Personality |
פרסים והוקרה | לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1963) |
בן או בת זוג | גרטל אדורנו |
סגירה
אדורנו למד בפרנקפורט ובווינה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה היגר לאנגליה ולאחר מכן לארצות הברית. עם סיומה של מלחמת העולם השנייה חזר לגרמניה, ועמד בראש המכון למחקר חברתי של אוניברסיטת פרנקפורט.[1]