Loading AI tools
שיר של שאול טשרניחובסקי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".
אֲנִי מַאֲמִין |
---|
שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, |
בשיר שמונה בתים בני ארבע שורות כל אחד. השורה הרביעית בכל בית מתחרזת עם השורה השנייה בו. ההטעמה בשיר היא מלעילית, לפי ההברה האשכנזית. למשל, בשורה הראשונה, "שחקי, שחקי על החלומות" מוטעמות ההברות "שח" במילה "שחקי" ו"לו" במילה "חלומות".
מבנה השיר:
השיר מבטא תקווה אוטופית (”שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח”), ורעיונות כהומניזם (”כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז”), סוציאליזם (”לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד, דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל”), אחוות עמים (”יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם”) וציונות (”יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר”).
הועלו מספר הצעות להפוך את השיר להמנון מדינת ישראל, לצדה או במקומה של "התקווה", מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה[2] ואברהם בורג.[3] שכן השיר הוא בעל מסר אוניברסלי ולכן הוא עדיף בעיניהם מ"התקווה" בעלת הצביון היהודי המובהק. השיר משמש היום כהמנון רשמי של "הנוער העובד והלומד", של תנועת "המחנות העולים" ושל תנועת "השומר הצעיר". השיר שולב בסידור התפילה של היהדות הרפורמית בישראל, תפילת האדם, שיצא לאור בשנת 2021.
שורה מהשיר משמשת כחלק מעיצוב שטר של 50 שקל חדש, שנכנס למחזור בספטמבר 2016 ונושא את דמותו של טשרניחובסקי - ”כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז”.
השיר תורגם ליידיש בידי אורי ניסן גנסין, בשם "איך גלויב", ופורסם בשנת 1900 בשבועון הציוני "די ולט", שיצא לאור בווינה.[4] תרגום נוסף ליידיש, בידי י.י. שווארץ, יצא לאור בשנת 1957, בספר "לידער און אידיליעס".[5]
השיר הולחן על ידי טוביה שלונסקי (אביהם של המשורר אברהם שלונסקי, המלחינות והפסנתרניות ורדינה שלונסקי ופניה וגמן שלונסקי וסופר המדע הפופולרי דב (בוריה) שלונסקי (ד' איבטוב / דב שליונסקי)).
טשרניחובסקי היה מבאי ביתה של משפחת שלונסקי, ובאחד מביקוריו קרא בפניהם את מילות השיר. מסופר[דרוש מקור] כי שלונסקי התאים את הלחן לשיר תוך זמן קצר.
יש הטוענים כי הלחן איננו מקורי: לדברי חוקר המוזיקה החסידית והזמר העברי יעקב מזור, אברהם צבי אידלסון הגדיר את הלחן "עממי", בעוד שעל פי חוקר הזמר העברי אליהו הכהן, מקורו של הלחן בשיר רוסי על נהר דון.[6] בישיבות ליטאיות היו שייחסו אותו לרבי אברהם אליהו קפלן, משום שהוא הושר עם שירו של קפלן "שקעה חמה".[7]
השיר מולחן במשקל מורכב של תשע שמיניות, ערוכות בשלשות שבהן כל שמינית ראשונה מודגשת ויוצרת התאם עם ההטעמה המלעילית כבהגייה האשכנזית.
ברבות הימים השיר זכה לעיבוד של גיל אלדמע.[8]
השיר זכה לביצועים רבים, בין השאר על ידי אריק לביא, נחמה הנדל, רונית אופיר, רונה קינן ואבישי כהן.
ביום העצמאות ה-71 למדינת ישראל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל שרה שירי מימון את השיר.[9]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.