Loading AI tools
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת. במקורו התלמודי כוון התואר לאישיות ציבורית חשובה ובעלת השפעה, אך לאו דווקא בעלת גדלות תורנית,[1] ומאוחר יותר הפך לכינוי של התלמיד החכם הגדול ביותר בדור, לדעת המשתמש בביטוי. הדעות חלוקות לגבי היקף ומהות סמכותו של גדול הדור, ויש הטוענים כי קיימת מצווה לשמוע לדבריו.[דרוש מקור]
ככל הנראה בראשית המאה העשרים הוכנס, על משקל התואר "גדול הדור", התואר "גדולים" (נהגה מלעיל בהברה אשכנזית 'גדוילים') לרבנים בולטים ומשפיעים. תואר זה נפוץ לאחר הקמת מועצת גדולי התורה בכנסייה הגדולה בווינה בשנת 1923 (ה'תרפ"ג). כיום משמש תואר זה במגזר הליטאי, כביטוי לרב שיש להתחשב בדעתו מכוח מעמדו כ"גדול".
התלמוד משתמש בתואר "גדול דור" בהתייחס לאמוראים וגם לאישים מתקופת התנ"ך, בהם אברהם – "אברהם גדול הדור היה",[2] עמרם - "עמרם גדול הדור היה – והיו הכל נשמעין לדבריו",[3] יהושע בן נון, אלעזר הכהן, עלי הכהן, אלימלך ובניו[4] ובעז. כן השתמשו בתלמוד בתואר גדולי הדור בהתייחס לתנאים כמו שמעיה ואבטליון. לגבי אישים מתקופת האמוראים שימש התואר גדול הדור רק בהתייחס לאמוראי ארץ ישראל ולא לגבי אמוראי בבל.[5] כך למשל מציין התלמוד: "אמר אביי: גדול הדור רבי, גדול הדור שעמו ר' יעקב בר אחא. ואיכא דאמרי: גדול הדור ר' יעקב בר אחא, גדול הדור שעמו רבי".[6] כן כונו בתואר זה רבי יהושע בן לוי, רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני,[7] רבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק.[8]
לדברי אברהם אורנשטיין, בתקופת האמוראים שימש התואר "גדול הדור" לתיאור פעילות והשפעה ציבורית, ללא קשר לגדלות תורנית.[1] את מסקנתו זו הוא תומך בראיות הבאות:
- חז"ל התייחסו גם אל גויים כגדולי הדור: "אברהם זימן כל גדולי הדור".
- אלישע בן אבויה מספר על רבי אליעזר ורבי יהושע בנפרד מ"גדולי הדור" שהגיעו לברית המילה שלו.
- דברי התלמוד: "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם – ישא בת גדולי הדור".[9]
הביטוי "גדול הדור" ביחס לאדם בעל מעמד גבוה שאינו דווקא תלמיד חכם דווקא, מופיע גם בדברי רבי יצחק מווינה: "אין איסור לקרות עם הארץ נכבד עשיר וגדול הדור לפני תלמיד חכם".[10]
כבר רש"י בפירושו לתלמוד כותב, במקום שבו מנתה הגמרא רק את רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה במקום שהיו בו רבנים נוספים, שרק שני אלו נמנו כי הם היו גדולי הדור.[11] כן נעשה שימוש דומה במונח על ידי בעלי התוספות[12] ובפירוש רש"י לתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א'.
החל מהמאה ה-16 מופיע התואר "גדול הדור" פעמים רבות בטענות שיש לפסוק הלכה כצד מסוים מאחר שרב שהיה גדול הדור נהג כך. למשל, ספר חרדים מצוטט ככותב בעניין המחלוקת האם יש להפריש תרומות ומעשרות מפירות שביעית: "וכן היה נוהג ומנהיג גדול הדור מהר"ר משה מיטראני ז"ל גם גדול הדור כבוד מהר"ר יוסף קארו זצ"ל בסוף ימיו כשחבר שולחן ערוך כתב סתם ...".[13] הרב שלמה לוריא כתב בספר "ים של שלמה" על רבינו שלום מווינה: "אבל חלילה לי לחלוק על הגאון ... ומהרי"ל גדול בדור כתב עליו ... אף שנראה לי מתוך רוב דעת הפוסקים להתיר מ"מ ... יש לנהוג כמותו".[14]
בהתייחס לדברי התלמוד, ששמואל הנביא עבר על איסור המורה הלכה בפני רבו,[15] הקשו התוספות מדוע שמואל נחשב מורה הלכה בפני רבו, הרי שמואל באותו יום פגש את עלי לראשונה? ותרצו: "גדול הדור היה, ובא ללמוד לפניו". המהרי"ק כתב שמדברי תוספות אלו לומדים שהאיסור להורות הלכה בפני רבו חל גם על גדול הדור שאינו רבו, אם הוא בא ללמוד בפניו,[16] ורבי ישראל איסרלן (בספרו תרומת הדשן) כותב שהאיסור חל לגבי גדול הדור אפילו לא בא ללמוד בפניו[17] וכן נפסק בשולחן ערוך.[18]
יש שהסבירו שהאיסור להורות בפני גדול הדור חל רק על עניינים חמורים, כמו בענייני עגונות, ממזרים ושאר פסולים, ושאלות כלליות גדולות, בעוד בעניינים חמורים פחות גדולי הדור מוחלים ועל כן כל רב יכול להורות בהם.[19]
בימינו משמש התואר "גדול הדור" בחברה החרדית ולעיתים גם בחברה החרדית-לאומית לרב המהווה סמכות אידאולוגית והלכתית עליונה. בהשקפת העולם החרדית, "גדול הדור" הוא המנהיג העליון שיש להישמע לכל הכרעותיו. הרב אברהם שרמן הרחיב על החובה להישמע לגדולי הדור בפסק דין בו ביטל למפרע גיור בהסתמך על כללים שהופיעו בכרוז עליו חתמו הרבנים שלמה זלמן אוירבך, שמואל הלוי ווזנר, יעקב ישראל קניבסקי, אלעזר מנחם מן שך, יוסף שלום אלישיב והרב נתן גשטטנר. את פסק הדין פרסם בקובץ מיוחד תחת הכותרת: "סמכותם הייחודית של גדולי ישראל בנושאים של גרות ועגינות". לעומתו, טען הרב שלמה דיכובסקי: ”לאחר שבטל בית הדין הגדול שבירושלים, לא הייתה עוד סמכות על בישראל, למרות שבכל הדורות היו גדולי דור”. והוסיף: ”אי אפשר לשאול את דעתו של גדול הדור, שעיניו לא ראו אוזניו לא שמעו את הצדדים”.[20] הרב דב ליאור כתב שיש לשמוע לגדול הדור, אולם כאשר יש מחלוקת בין גדולי הדור ניתן להעדיף ללכת כשיטתו של גדול אחד על פני גדול אחר.[21] לעומתו כתב הרב אורי שרקי: ”הרעיון שהלכה כגדול הדור הוא המצאה חדשה. אין לזה כל מקור, וגם מעולם לא פסקו כך. אוי לדור שנפל למיתוס”.[22]
בשולחן ערוך נפסק שאין צריך להסב בליל הסדר לפני "תלמיד חכם מופלג בדורו"[23] ושיש לקום לפניו מלוא קומתו. הדעות חלוקות בשאלה האם דין זה שגדול הדור נחשב לרבו, חל גם לשאר עניינים כמו אבלות או רק בעניינים אלו.
בעניין מצוות והדרת פני זקן, המחייבת לעמוד בפני תלמיד חכם בד' אמותיו ובפני רבו המובהק מיד כשרואהו ועד שנעלם מעיניו או שמתיישב, פסק השולחן ערוך שכל "מופלג בחכמה" דינו כרב מובהק, והרמ"א מבאר (על פי דברי התוספות ותרומת הדשן) שגדול הדור נחשב למופלג בחכמה.[24]
רבי ישראל איסרלן (במאה ה-15) והרמ"א (במאה ה-16) כתבו לגבי גדול הדור שהוא צריך להיות מפורסם. הגדרה נוספת נתנה על ידי מהר"ם מינץ, שגדול הדור הוא מי שהרבנים נשמעים אליו וסומכים על הוראותיו.[25] מובן מאליו שאלו הגדרות הבאות בנוסף לגדלות תורנית מובהקת. לפי הרב אורי שרקי, "גדולי הדור הם הגאונים בתורה על כל חלקיה בעלי מידות תרומיות והבנה מעמיקה בהלכות ציבור".[22]
רבים סוברים כי במציאות החיים לאחר הקמת מדינת ישראל וריבוי הקהילות והציבורים שבה, כבר אין רב אחד בלבד שנחשב 'גדול הדור', אלא יש מספר גדולים בכל דור.[26]
כמו כן, בקרב חלק מהציבור הדתי לאומי נטען שכיום אי אפשר לקבוע שרב מסוים הוא גדול הדור, והקביעה הזו נעשית באופן לא ענייני. הרב חיים נבון כתב: ”אין שום הגדרה ל"גדול הדור". וממילא אין גם שום חובה לציית דווקא ל"גדול הדור" ולא לרבנים אחרים. "גדול הדור" זהו בדרך כלל תואר חיבה שתלמידים מעניקים לרבותיהם, והאהבה מקלקלת את השורה”.[27] הרב יובל שרלו טען שהשאלה מי גדול הדור נתונה למניפולציות ומסחור, ושהקריטריונים להגדרה עוברים שינויים בין הדורות בהתאם למי שרוצים להעמידו בראש, ולפיכך אין משמעות לתואר והוא רק כרוך בביזוי התורה.[28]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כי לא ברור מי קובע את זהותם של גדול הדור, כמו כן ישנו בלבול בין המושג "מנהיג הציבור החרדי" לבין גדול הדור שלפי הפתיח מדבר על דמות יהודית גדולה, וככל הידוע לא רק החרדים הם יהודים.עד הקמת מדינת ישראל לא היה אדם שנשא בתואר "גדול הדור" באופן בלעדי, אם כי היו בודדים שהתקרבו לכך, כמו החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזנסקי בקרב יהדות אירופה[דרושה הבהרה]. בקרב הציבור הליטאי בתקופת קום המדינה כונו כך החזון איש ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בהמשך שימש תואר זה להתייחסות לרב שך ולרב יעקב ישראל קניבסקי. בתקופתו של הרב שך כמנהיג הציבור הליטאי נעשה שימוש רב לגביו בתואר "גדול הדור" בממדים שלא היו בעבר. הדבר נבע בעיקר בשל מעמד-העל שלו לאורך תקופה של כשלושים שנה, שהעניק לו עוצמה רבה בציבור הליטאי ובציבור החרדי בכלל. לאחריו הרב המרכזי שכונה "גדול הדור" בציבור הליטאי היה הרב יוסף שלום אלישיב, וכן הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. לאחר פטירתם כונו הרב חיים קניבסקי והרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', כגדולי הדור. לאחר פטירתם, מכונים שני ראשי ישיבת סלבודקה, הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש, כגדולי הדור. מיעוט מהציבור הליטאי, המכונה "הפלג הירושלמי", לא קיבל את סמכותם של חמשת האחרונים, וטען כי גדול הדור היה הרב שמואל אוירבך.
מרבית המכונים "גדול הדור" נמנים עם הציבור הליטאי, ועיקר השימוש בו נעשה על ידם. בקרב החסידים האדמו"ר הוא המנהיג, והוא שם בראש מעייניו את הדאגה לאנשי החסידות שלו. לפיכך רק יוצאי דופן מקרב הרבנים החסידיים שאינם אדמו"רים נקראו או נקראים "גדול הדור", ובהם הרב מטשיבין דב בריש ווידנפלד והרב שמואל הלוי ואזנר. עם זאת, ישנם המתייחסים באופן דומה ל"צדיק הדור", אדמו"ר מוערך במיוחד, כמו רבי אהרן רוקח, מבעלז, שזכה להערכה רבה גם בקרב חסידויות אחרות, וכן ה"אמרי אמת" מגור והאדמו"ר מלובביץ'. תואר דומה הוא "פוסק הדור", כינוי לרב שפסקיו מקובלים על מרבית הציבור, ושמגיעות אליו הכרעות הלכתיות סבוכות.
יוצאי יהדות ספרד בקום המדינה, פחות הכפיפו עצמם לדמות רבנית אחת, והמונח "גדול הדור" יובא לציבור החרדי־ספרדי מאוחר יותר. מאז אמצע שנות ה-80, שבהן הפך הרב עובדיה יוסף למנהיג הספרדי המשפיע והבולט ביותר, נחשב הוא בקרב חלק גדול מציבור זה "גדול הדור".
בקרב דתיים לאומיים הראשון והבולט ביותר היה הרב קוק, שנפטר ב-1935 ומהווה דמות ייחודית ומשפיעה עד ימינו. אחריו בלט בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. בארצות הברית בלטה דמותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, שנחשב למנהיגה של הציונות הדתית שם עד פטירתו בתחילת שנות ה-90, ובישראל – הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, שהיו פעילים עד פטירתם בסוף העשור הראשון של המאה ה-21.[29] מאז פטירתם אין רב המוכר כגדול הדור המובהק.
- בנימין בראון ונסים ליאון (עורכים), "הגדולים" - אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, הוצאת מכון ון ליר והוצאת מאגנס, אלול תשע"ו (2016).
- אברהם אורנשטיין, הערך גדול הדור, אנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל ב, עמודים 711–733
- הרב ח' שלמה שאנן, דעת תורה - בעניין שאינו הלכה (אורכב 22.11.2010 בארכיון Wayback Machine), תחומין י"ב, עמודים 171–177
- הרב יעקב אפשטיין, חבל נחלתו כרך ט' פרק ל"ב, באתר ויקיטקסט.
- הרב אליעזר מלמד, מי הם גדולי הדור?, פורסם במדור 'רביבים', בעיתון בשבע, גיליון 555 (אורכב ב-23 במרץ 2018)
- חנן גרינווד, מה"חזון איש" עד הרב אדלשטיין: אלה גדולי הדור החרדים, באתר ישראל היום, 30 במאי 2023
- אלי דן, מהחזון איש ועד הגאון רבי דב לנדו | מסע היסטורי בנבכי ההנהגה הליטאית, באתר כיכר השבת, 9 בנובמבר 2023
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
