הכנסייה האורתודוקסית של יוון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכנסייה האורתודוקסית של יוון או בשמה הרשמי - כנסיית יוון (ביוונית: Ἐκκλησία τῆς Ἑλλάδος) (אקליסיה טיס אלאדוס) היא נחשבת חלק מהכנסייה האורתודוקסית היוונית הרחבה יותר, ומייצגת את הכנסייה האוטוקפלית של יוון. היא מפעילה את סמכותה על מוסדות הדת האורתודוקסית היוונית בשטחי יוון העצמאית "הישנה" כפי שהייתה בשנת 1912, לפני מלחמות הבלקן מהשנים 1912–1913, בעוד שמוסדות הדת האורתודוקסיים היוונים בשאר יוון - ("האדמות החדשות" -בצפונה של יוון - אפירוס, מקדוניה, תרקיה המערבית, איים כמו לימנוס, לסבוס, כיוס, פטמוס, סמוס ואיקריה, ו כרתים והאיים הדודקאנסיים - כפופים לפטריארכיה האקומנית של קונסטנטינופול. עם זאת, רוב הדיוקסיוס של המיטרופוליות ב"ארצות החדשות " של יוון מנוהלות בפועל מסיבות פרקטיות על ידי כנסיית יוון, זאת לפי הסכם בין כנסיית אתונה וזו של קונסטנטינופול. ראש כנסיית יוון, הפרימט, הוא ארכיבישוף אתונה ושל כל יוון.
כנסיית יוון היא אחת מחמש עשרה הכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות האוטוקפליות. עד שנת 1833 היא הייתה שייכת לפטריארכיית קונסטנטינופול אולם עם הכרזת עצמאות יוון, הכריזה את עצמה כאוטוקפלית, במיוחד כשהפטריארכיה נמצאה בשטחה של האימפריה העות'מאנית והייתה תלויה בה. מעמד האוטוקפליות הוכר לה לבסוף על ידי הפטריארכייה בקונסטנטינופול בשנת 1850. כיום בראש כנסיית יוון, החל מ-7 בפברואר 2008 מכהן ארכיבישוף אתונה וכל יוון, ירונימוס השני. לכנסיית יוון כעשרת מיליון מאמינים. השפה הליטורגית היא היוונית קוינה, לשון הברית החדשה, השפה השימושית - היוונית המודרנית. לוח השנה הוא גרגוריאני, פרט לקביעת תאריך חג הפסחא שהוא לפי לוח השנה היוליאני. הפולחן והמוזיקה הליטורגיים הם ביזנטיים.