וולגטה
תרגום לטיני של הביבליה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
וולגטה (בלטינית: Vulgata, "[הגרסה] הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית. היא כוללת את הברית הישנה לפי הקאנון הקתולי, כולל כתבים שנחשבים על ידי היהודים והפרוטסטנטים כנמנים עם הספרים החיצוניים. רוב הטקסט שהוכלל לבסוף בוולגטה תורגם ללטינית או הוכן על ידי הירונימוס בסוף המאה הרביעית לספירה, בהתבסס על כתבי-יד עבריים, ארמיים ויווניים, וגם על התרגומים הלטיניים שכבר היו קיימים. מעשי השליחים, איגרות הברית החדשה וחזון יוחנן לא תורגמו על ידי הירונימוס, וגרסאותיהם שנכללו לבסוף בוולגטה נערכו על ידי כותב או כותבים לא-ידועים. במאה השישית, כשקאנון כתבי הקודש של הכנסייה התייצב, הועתקו כרכים שמנו את כולם, וכך הופיעה הוולגטה לראשונה בצורתה המוכרת, עם הברית החדשה. את הכינוי "וולגטה" (versio vulgata), "הנפוצה", נתן לתרגום רוג'ר בייקון במאה ה-13. היא נחשבה לתרגום האיכותי ביותר ללטינית במשך ימי הביניים, וב-1546 הכריזה עליה הכנסייה הקתולית כתרגום הרשמי והמוסמך של הביבליה. מאז 1979, המהדורה הכנסייתית המקובלת היא ה-Nova Vulgata ("הוולגטה החדשה").