חרוט
צורה גיאומטרית תלת-מימדית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חָרוּט (בלועזית קוֹנוּס, מיוונית: κώνος; לעיתים רחוקות גם חַדּוּדִית) הוא גוף גאומטרי תלת-ממדי, המוגדר על ידי עקומה דו-ממדית, סגורה, כלשהי, הקרויה מכוון, ונקודה במרחב, הנמצאת מחוץ למישור בו נמצא המכוון, הקרויה קודקוד. הצורה הגאומטרית התחומה על ידי המכוון קרויה בסיס. החרוט הוא המקום הגאומטרי של כל הקטעים ("הקווים היוצרים") המחברים בין המכוון לקודקוד. משטח הנוצר כאשר הקווים היוצרים הם קרניים, או ישרים נקרא גם הוא חרוט. במקרה זה, החרוט המתקבל הוא משטח אינסופי פתוח. עצם אשר צורתו היא חרוט, מכונה "חרוטי" או "קוני".
גובה החרוט הוא האנך לבסיס העובר דרך הקודקוד. גם אורך האנך נקרא "גובה".
פעמים רבות משתמשים בשם "חרוט" או "חרוט ישר" לציון חרוט שבסיסו עיגול ויש לו ציר סימטריה העובר דרך מרכז העיגול (הקודקוד נמצא בדיוק "מעל" מרכז המעגל). חרוט ישר הוא גם גוף סיבוב של משולש ישר-זווית סביב אחד הניצבים. חרוט עיגולי שצירו אינו מאונך לבסיסו קרוי חרוט משופע.