פסיכותרפיה המרוכזת באדם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסיכותרפיה המרוכזת באדם (Person-Centered Therapy), ידועה גם כטיפול ממוקד בלקוח (Client-centered therapy), היא שיטת טיפול שפותחה על ידי הפסיכולוג ההומניסטי קרל רוג'רס בשנת 1951. השיטה זוכה לשימוש נרחב בתחום בריאות הנפש ומהווה בסיס לאסכולת הפסיכותרפיה ההומניסטית.
ערך ללא מקורות | |
רוג'רס מכנה את מקבל הטיפול בשם "לקוח", להבדיל מהמושגים "חולה", "פציינט" או "מטופל" אשר בעלי קונוטציה שללקוח יש מחלה או שבודקים אותו בניסוי. זאת משום שלמילה "לקוח" יש משמעות של לקיחת אחריות אקטיבית ורצונית לטפל בבעיות של עצמו. הטיפול בשיטה זו מתאים לאנשים בעלי שיקול דעת תקין היות שהטיפול בשיטה זו מונחה על ידי החלטות מקבל הטיפול ולא על ידי החלטות המטפל.
אחדים מרעיונותיו של רוג'רס ובייחוד עיקרון העל של השיטה, עקרון הלקוח במרכז, אומצו גם על ידי בעלי מקצועות טיפוליים מסוימים בתחומי הרפואה והפרא רפואה. המשותף למקצועות מסוימים אלה ולשיטת הפסיכותרפיה המרוכזת באדם הוא שהם נותנים שירות לאנשים בעלי שיקול דעת תקין, בתחומים בהם למקבל השירות יש כלים לשפוט את השירות שהוא מקבל.