מלאכת זורה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מְלֶאכֶת הַזּוֹרֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ועיקרה הוא זריית התבואה כלפי מעלה לאחר הדישה, על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין גרגרי התבואה (הכבדים יותר) למוץ, הקש וקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח). אף ששלש המלאכות, מלאכת הזורה, ומלאכת בורר, ומלאכת מרקד נראות דומות זו לזו, שהרי שלשתן מטרתן היא להבדיל בין האוכל והפסולת, מ"מ נחשבות לשלש מלאכות נפרדות ברשימת שלושים ותשע אבות המלאכות[7] הואיל וכולן היו בעשיית המשכן, אין אופן העשייה שלהם זהה, אינן באותו שלב של יצירת מזון מהיבולים החקלאיים, וכל אחת מהן דרושה בפני עצמה למלאכת עשיית הפת או תיקוני סממני הצביעה שהיו במשכן, משום כך, נחשבות לשלש מלאכות נפרדות[8].