הספנות העברית בתקופת המנדט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צי עברי היה צי כלי השיט ביישוב (1920–1948). הצי כלל מערך כלי שיט ביישוב היהודי בארץ ישראל בימי טרום המדינה, בראשית ימי המנדט הבריטי, והתפתח עד הפלי"ם וחברת הספנות צים בשלהי ימי המנדט. הצי העברי כלל כלי שיט למטרות אזרחיות וביטחוניות, ולאחר הקמת מדינת ישראל היה לצי הישראלי.
הצי שהחל מתהווה משנת 1920 (עם אניית החלוץ) כלל אסדות משא, ספינות מפרש משולבות מנוע דיזל, ואניות מנועי קיטור או דיזל. כלי השיט שימשו את היישוב לאורך חופי הארץ בים התיכון בשפכי הנחלים אל הים, כמו נחל קישון, נחל אלכסנדר, נחל הירקון, ונחל לכיש ועוד. פעילויות השיט כללו דיג, ציד ימי, והובלת נוסעים ומטען למטרות סחר בינלאומי מארץ ישראל ואליה בחיי השיגרה. כמו כן, תמכו ספינות ואניות הצי בפעולות ימיות, לשם פריצת המצור היבשתי בעת המאורעות ובפריקת סחורות בים מאניות עם שוקע נמוך, שלא התקרבו לחופים רדודים שלא היה בהם נמל ימי. מאוחר יותר, עזרו כלי השיט לעלייה ולהעפלה.
הפעילים בראשית ימי הצי, היו ימאים וספנים כולל קצינים, שלמדו בבתי ספר בארצות מוצאם, בעיקר מרוסיה ויוון אך גם מארצות אחרות. גם דייגים בקבוצות דיג מקוריות, וכאלה שגובשו בארץ, והביאו או רכשו בהתגבשותן כלי שיט לשיטות דיג שונות. מאוחר יותר, בשנות ה-30 הגיעו ימאים הונגרים, גרמנים ואחרים.
בתקופת טרום המדינה, עדיין לא היה לצי העברי דגל ימי לאומי אחיד משלו להניפו בים. כלי השיט שהיו רשומים בארץ ישראל המנדטורית (פלשתינה-א"י) הניפו על-פי רוב דגל ימי מנדטורי, אלא אם היו רשומים בנמלי בית במדינות אחרות. תקנה מספר 917 אמנם פורסמה ביום 16 בדצמבר 1927 וחייבה כלי שיט הרשומים בנמלי פלשתינה-א"י (עכו ויפו), להניף את הנס האדום, אך אכיפתה החלה רק בחודש מאי 1935, בעת רישום האנייה העברית הר-כרמל בנמל חיפה, שנפתח רשמית ביום 31 באוקטובר 1933 כאשר ברקע, מהומות יפו שהחלו ארבעה ימים קודם, וגרמו לחללים יהודים וערבים רבים.