קטרה (כפר)
כפר ערבי לשעבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטרה (בערבית: قطرة) היה כפר ערבי בשפלה, כיום בצפון גדרה. קטרה נכבש בידי חטיבת גבעתי, במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, ותושביו פונו.
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-16 |
| שטח | 7,853 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע כיתור |
| תאריך נטישה | 17 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | קדרון, גדרה |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,290 (1945) |
| קואורדינטות | 31°49′19″N 34°46′39″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
הכפר נוסד בתקופה העות'מאנית על תל היישוב הקדום "קדרון" המוזכר בספר חשמונאים א'. בתקופה הביזנטית התקיים במקום יישוב ובית מרחץ. תושבי הכפר היו מקומיים ומהגרים מלוב כולם מוסלמים, ועסקו בעיקר בחקלאות. רוב בתי הכפר היו בתי טיט בנויים מלבני בוץ וקש.
במפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1596 מנו תושביו 336 נפשות. ב-1863 ביקר בכפר החוקר הצרפתי ויקטור גרן ודיווח על כ-600 תושבים. ב-1870 מנו עות'מאנים 161 בתים בכפר. ב-1882 ביקרה בכפר הקרן לחקר ארץ ישראל.
כמו במרבית היישובים הכפריים בארץ באותה תקופה, אדמות הכפר היו בבעלות אפנדי זר ותושבי הכפר חכרו את הקרקע או שהיו אריסים. ב-1884 מכר הקונסול הכללי של צרפת בעכו, 3,000 דונם מאדמות הכפר שהיו בבעלותו, לקבוצת ביל"ויים שהקימו במקום את המושבה גדרה.
ב-1887 החריפו היחסים בין קטרה למושבה החדשה. גדרה הוקמה על שטח שבעבר היה שייך לכפריי קטרה או הוחכר להם, ומכירת האדמות נטלה מהם מקור חשוב של פרנסתם. כפריים, שעיבדו שטח של גדרה שלא כחוק, תקפו בתחילת האביב מתיישב מגדרה. כמה מתיישבים, מצוידים בשוטים, עלו בתגובה על שטח המריבה בכוונה לעורר תגרה שתחייב התערבות השלטונות העות'מאנים. המתיישבים שהערבים עלו עליהם במספרם, אולצו לסגת עד מהרה, אולם השלטונות, כמצופה, התערבו ועצרו תשעה ערבים. העוינות בין גדרה לקטרה הגיעה לשיאה שנה אחר-כך, כאשר הכפריים גנבו סוס מגדרה. המתיישבים רדפו אחרי הגנבים, החזירו את הסוס ותפסו אחד מהם. אותו לילה, ב-17 באוקטובר 1888, תקפו הכפריים את גדרה כדי לשחרר את העציר. יריות נורו באוויר ואבנים יודו, אך שני הצדדים נזהרו שלא להרוג איש והערבים נהדפו. למחרת הגיעה לגדרה תגבורת משתי מושבות שכנות, עקרון וראשון-לציון, אך רק הגעת החיילים הטורקים מנעה תגרה המונית. השלטונות עצרו ארבעה מכפריי קטרה ונטלו את הערבי שהוחזק בידי היהודים. התגרה שככה, ושני היישובים השכינו שלום ביניהם אך שתי מתיישבות יהודיות הפילו את ולדיהן בעת ההתקפה ושני קברים ראשונים נכרו במושבה החדשה. נראה שמאז והלאה השלימה קטרה עם קיומה של גדרה.[1]
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי משנת 1922 נמנו בכפר 640 תושבים ובמפקד של 1931, 822 תושבים ב-175 בתים. בעקבות אירועי המרד הערבי הגדול, הקימו הבריטים בשנים 1940–1941 מזרחית לכפר את משטרת קטרה. בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה האוכלוסייה ב-1,290 תושבים, כולם מוסלמים. הכפר השתרע על שטח של 7,853 דונמים (שטח בנוי ואדמות חקלאיות).[2] אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה היהודית, לפי החלטת החלוקה.
ערב מלחמת העצמאות פנו אנשי גדרה הסמוכה לשייח'ים של קטרה ויעצו להם לשכנע את תושבי הכפר לא לעזוב את הכפר. במסגרת מבצע כיתור, בתחילת מאי 1948, נכנסו כוחות ההגנה לכפר, לאחר קרב של פחות משעה. רוב הכפריים ברחו עם תחילת הקרב. כוח ההגנה ערך מבצע ואסף כ-60 כלי נשק מן הכפריים. במהלך חיפוש הנשק נבזז גם רכוש ואחד מאנשי ההגנה נורה ונהרג. שלושה ערבים נלקחו כבני ערובה על מנת שהיורה יוסגר לידי כוח גבעתי. מאוחר יותר נכנס לכפר שוב כוח של ההגנה לצורך פינוי הכפריים ושמירה על דרך פתוחה לנגב. שאר תושבי הכפר גורשו או שוכנעו לעזבו ב-17 במאי, עם התקרבות הצבא המצרי.
מבני הכפר נהרסו מאוחר יותר, למעט "בית המוכתר", שבשנות ה-50 שימש כבית הספר לילדי המעברה בגדרה. שטח העיר גדרה התרחב לאזור שבו שכן הכפר; כיום הרחובות, הנשיא, שבטי ישראל, שפרינצק ויצחק בן צבי.[3] בשטחים החקלאיים של הכפר הוקם בשנת 1949 מושב קדרון.
כ-200 פליטי קטרה ששהו במג'דל הועברו במשאיות לרמלה בקיץ 1950.[4]
- פרטים על הכפר ויחסיו עם המושבה גדרה, באתר "כל גדרה"
- נכבש כפר ערבי ליד גדרה, מעריב, 6 במאי 1948
- כפר קטרה טוהר ופורק מנשקו, על המשמר, 7 במאי 1948
- מידע על אתר קטרה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
