תורת הפערים
עקרון בתורת- הספרות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תורת הפערים, אשר פותחה על ידי מנחם פרי ומאיר שטרנברג, היא חלק מזרם דומיננטי בתורת הספרות שהחל בשנות ה־60, אשר מתמקד בקורא ובתגובתו לטקסט. ההתמקדות בקורא מחליפה את ההתמקדות בטקסט עצמו, כאובייקט סטטי ומנותק מן העולם. גישה זו מתמקדת בטקסט כפי שהוא נתפס ומפורש על ידי הקורא לאורך רצף הקריאה, ולכן מציגה תמונה דינמית של פרשנות. בבסיסה של תורת הפערים נמצאת הטענה, שהקורא משלים "פערים" ברצף הטקסט במהלך הקריאה, ושמשום כך "הבנה" של הטקסט אינה אלא אוסף היפותזות שהקורא יוצר כדי להשלים פערים אלו. לאור זאת, שם מדויק יותר לתורת הפערים הוא "תורת השלמת הפערים".[דרוש מקור]
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר בנקודת מבט נייטרלית. | |
המאמר הקלאסי בו הציגו פרי ושטרנברג לראשונה את תורת הפערים, נקרא "המלך במבט אירוני". הוא פורסם ב-1969, וצוטט מאז רבות. המאמר מציג את תורת הפערים באופן כללי, וכן מציג דוגמה נרחבת לשימוש בה, באמצעות קריאה בסיפור המקראי של דוד המלך ובת שבע.