פיסח

Hebrew

Root
פ־ס־ח (p-s-kh)
3 terms

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /piˈseaχ/

Verb

פיסח / פִּסֵּחַ • (piséakh) (pi'el construction)

1. To jump, skip, leap.
   • 1 Kings 18:26, with translation of the King James Version:

     וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ

     vayfas'khú al hamizbéakh

     And they leaped upon the altar

Conjugation

Conjugation of פיסח / פִּסֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְפַסֵּחַ
		action noun		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	פיסחתי / פִּסַּחְתִּי		פיסחנו / פִּסַּחְנוּ
	second	פיסחת / פִּסַּחְתָּ	פיסחת / פִּסַּחְתְּ	פיסחתם / פִּסַּחְתֶּם	פיסחתן / פִּסַּחְתֶּן
	third	פיסח / פִּסֵּחַ	פיסחה / פִּסְּחָה	פיסחו / פִּסְּחוּ
present		מְפַסֵּחַ	מְפַסַּחַת	מְפַסְּחִים	מְפַסְּחוֹת
future	first	אֲפַסֵּחַ		נְפַסֵּחַ
	second	תְּפַסֵּחַ	תְּפַסְּחִי	תְּפַסְּחוּ	תְּפַסַּחְנָה1
	third	יְפַסֵּחַ	תְּפַסֵּחַ	יְפַסְּחוּ	תְּפַסַּחְנָה1
imperative		פַּסֵּחַ	פַּסְּחִי	פַּסְּחוּ	פַּסַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Adjective

פיסח / פִּסֵּחַ • (piséakh) (feminine פיסחה / פִּסְּחָה, masculine plural פיסחים / פִּסְּחִים, feminine plural פיסחות / פִּסְּחוֹת) [pattern: קִטֵּל]

1. lame (unable to walk properly because of a problem with one's feet or legs)
   • Leviticus 21:18, with translation of the King James Version:

     כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ

     ki khol ish ashér bo mum lo yikráv ish ivér o piséakh o kharúm o sarúa

     For whatsoever man he be that hath a blemish, he shall not approach: a blind man, or a lame, or he that hath a flat nose, or any thing superfluous

   • 2 Samuel 5:6, with translation of the King James Version:

     לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים

     lo tavó héna ki im hesir'khá ha'ivrím v'hapiskhím

     Except thou take away the blind and the lame, thou shalt not come in hither