בניין (שפה)
משקל הפעול בדקדוק שפות שמיות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות. לדוגמה, בעברית קיימים שבעה בניינים: פעל ונפעל, פיעל ופועל, הפעיל והופעל, וכן התפעל. זהו מרכיב מרכזי במערכת הנטייה של הפועל, הקובע משמעות על סוג הפעולה. לדוגמה, בחירת הבניין קובעת אם הפעולה נעשית בידי העושה (פעיל: בשפה העברית בבנייני פעל, פיעל, הפעיל והתפעל) או נעשית עליו (סביל, בשפה העברית בבנייני נפעל, הופעל ופוּעל) וכן אם זו פעולה נמשכת או חוזרת (בעברית: בניין התפעל) פעולה בעוצמה גבוהה (אינטנסיבית), גרימה, או פעולה בכוונה תחילה (בעברית בבנייני פיעל ופוּעל). קיימות משמעויות נוספות ובניינים נוספים בשפות האחרות.
הטיה: את השורש המשובץ בבניין ניתן להטות לזמן (עבר, עתיד, בינוני-הווה וציווי), לגוף (ראשון-מְדַבֵּר, שני-נוכח, ושלישי-נסתר), למין (זכר ונקבה) ולמספר (יחיד, רבים וזוג). בשפה העברית ובשפות שמיות נוספות, לכל בניין תבנית ידועה וקבועה להטיית השורש לפי שאר גורמי ההטיה.
לדוגמה, בשפה העברית בניין התפעל עם השורשים גנ"ב או כת"ב יוצרים התגנבתי והתכתבתי – עבור מְדַבֵּר יחיד בעבר, ויוצרים יתגנבו ויתכתבו עבור נסתרים רבים בעתיד. לעומת זאת עבור אותן ההטיות, תבנית בניין נפעל יוצר נגנבתי ונכתבתי ובהטיה לגוף שלישי (נסתרים) רבים בעתיד: יגנבו ויכתבו.