דהאוקסינוקלאוטיד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיאוקסיריבונוקליאוטיד (חומצת גרעין החסרה אטום חמצן בריבוז, באנגלית: Deoxyribonucleotide) הוא מונומר המהווה את תת-היחידה הבסיסית ממנה מורכבת החומצה הדיאוקסיריבונוקליאית, הידועה בקיצורה כ-DNA. כל דיאוקסיריבונקוליאוטיד מורכב משלושה מרכיבים: בסיס חנקני, חד-סוכר טבעתי המכיל 5 פחמנים וקבוצת זרחה. קבוצת הזרחה נקשרת לפחמן מספר 5 של הסוכר. הבסיס החנקני תמיד קשור לעמדה 1' של הדיאוקסיריבוז. הדיאוקסיריבוז שונה מן הריבוז הרגיל בכך שישנם פרוטונים על פחמן מספר 2 ולא קבוצת OH. זהו ההבדל בין החומצה הדיאוקסיריבונוקליאית (DNA) לחומצה הריבונוקליאית (RNA) (ראו איור).
כאשר דיאוקסיריבונוקליאוטידים מתפלמרים ליצירת ה-DNA, קבוצת הזרחן מנוקליאוטיד אחד תיקשר לפחמן מספר שלוש בנוקליאוטיד השני, על ידי יצירת קשר פוספודיאסטרי. נוקליאוטידים חדשים יתווספו רק לפחמן מספר שלוש של הנוקליאוטיד הקודם, וכך נשמרת כיווניות הפולימרזיציה.