דיוק ונכונות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתחומי התעשייה, המדע, ההנדסה והסטטיסטיקה, נכונות (Accuracy) של מערכת מדידה נקבעת על פי מידת הקרבה של המדידות של כמות מסוימת, לערך הממשי האמיתי של אותה כמות. דיוק (Precision) של מערכת המדידה, המכונה גם שחזור (Repeatability) או הדירות (Reproducibility), היא המידה שבמקרה שנחזור על המדידות בתנאים ללא שינוי, נקבל את אותן תוצאות. בפיזיקה המונחים המקובלים הם שגיאה אקראית או שגיאה סטטיסטית (random error, statistical error) כאשר מתייחסים לדיוק, ושגיאה שיטתית (systematic error) המתייחסת לנכונות.
באף ניסוי לא יהיו הדיוק והנכונות מושלמים. במדע, שגיאת מדידה איננה "טעות", ואיננה מעידה על ניסוי פגום. השגיאה היא חלק מתוצאות הניסוי, ודיווח תוצאותיו של ניסוי ללא השגיאה בצידן הוא דיווח חסר. המצב הרצוי בדרך כלל עבור מערכת מדידה הוא נכונות גבוהה וגם דיוק גבוה.
מערכת מדידה יכולה להיות נכונה אך לא מדויקת, מדויקת אך לא נכונה, לא מדויקת ולא נכונה או שניהם. לדוגמה, אם ניסוי מכיל שגיאה שיטתית הרחבת המדגם תגביר את דיוקו אך לא תשפר את נכונותו. התוצאה תהיה אוסף עקבי, או מדויק, בעל פיזור קטן, אך רחוק מהתוצאה האמיתית של הניסוי. דוגמה נוספת: כיול של מערכת מקטין את השגיאה השיטתית ומגדיל את נכונות התוצאות, אך לא משנה את דיוקן - את השגיאה האקראית.