היסטוריה של השעונים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במשך אלפי שנים נעשה שימוש במכשירים ומתקנים שונים למדידה, לתיעוד ולמעקב אחר הזמן. מערכת הזמן הנוכחית, בעלת הבסיס הסקסגסימלי (שבה הזמן מתחלק לשישים חלקים), מתוארכת ל-2000 לפנה"ס בערך, לתקופת השוּמרים.
המִצרים חילקו את היממה לשתי משמרות של 12 שעות, והשתמשו באובליסקים גדולים כדי לעקוב אחר תנועת השמש. הם גם פיתחו שעוני מים, שככל הנראה שימשו לראשונה בתחומה של אָמוּן, ובהמשך גם מחוץ למצרים; נעשה בהם שימוש לעיתים קרובות על ידי הפרסים והיוונים הקדמונים, שכינו אותם "קלפסידרה" (Clepsydrae). על פי ההערכה, באותה התקופה בערך, שושלת ג'ואו השתמשה בשעון המים, מכשיר שיובא ממסופוטמיה בשנת 2000 לפני הספירה.
אמצעי מעקב זמן עתיקים אחרים כוללים את שעון הנרות, ששימש בסין העתיקה ביפן העתיקה, באנגליה ובמסופוטמיה; מוט הזמן שנעשה בו שימוש נרחב בפרס, הודו וטיבט, כמו גם בחלקים מסוימים של אירופה; וגם שעון החול שתפקד באופן דומה לשעון מים; שעון השמש, שעון עתיק נוסף, שהסתמך על צללים כדי לספק הערכה סבירה לשעה ביום שמשי. הוא לא כל כך היה שימושי במזג אוויר מעונן או בלילה ודרש כיול מחדש כאשר העונות התחלפו (אם הגנומון לא היה מיושר עם ציר כדור הארץ).
השעון הקדום ביותר הידוע עם מנגנון מַחְגֵרִי המופעל על ידי מים, שהעביר אנרגיה סיבובית לתנועות לסירוגין[1] מתוארך למאה השלישית לפני הספירה ביוון העתיקה;[2] בהמשך, במאה העשירית, מהנדסים סינים המציאו שעונים הכוללים מנגנוני מַחְגֵר מכספית,[3] ואחריהם במאה ה-11 מהנדסים ערבים המציאו שעוני מים המונעים על ידי הילוכים ומשקולות.[4]
השעונים המכניים הראשונים, בהם השתמשו במנגנון מַחגֵּר-גלגל עם גלגל איזון, הומצאו באירופה בסביבות תחילת המאה ה-14, והפכו לשעונים סטנדרטיים עד שהומצא שעון המטוטלת בשנת 1656. המצאת שעוני הקפיץ בראשית המאה ה-15 אפשרה לבנות שעונים ניידים, שהתפתחו לשעוני הכיס הראשונים בתחילת המאה ה-17, אך אלה לא היו מדויקים במיוחד, עד שנוסף קפיץ האיזון לגלגל האיזון באמצע מאה זו.
שעון המטוטלת נותר שעון הזמן המדויק ביותר עד שנות ה-30 של המאה ה-20, אז הומצאו שעונים מבוססי מתנד גבישי (קוורץ), ואחריהם, לאחר מלחמת העולם השנייה, פותחו שעונים אטומיים. אף על פי שטכנולוגיית הקוורץ הוגבלה בתחילה למעבדות, התפתחות המיקרואלקטרוניקה בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפכה את שעוני קוורץ לקומפקטיים וזולים לייצור, ובשנות השמונים הם הפכו לטכנולוגיית השעונים השולטת בעולם בשעונים הנייחים וגם בשעוני היד.
שעונים אטומיים מדויקים בהרבה מכל שעון אחר שקדם להם, ומשמשים לכיול שעונים אחרים ולחישוב הזמן האטומי הבינלאומי. מערכת אזרחית סטנדרטית, זמן אוניברסלי מתואם, מבוססת אף היא על הזמן האטומי הנ"ל.