היפרליפידמיה
עודף ליפידים בדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היפרליפידמיה הוא עודף ליפידים במחזור הדם. במונח היפרליפידמיה משתמשים לציון שורה רחבה של הפרעות שונות. עודף של ליפידים בדם נוצר בשל פגם במערכת התובלה של השומנים (לעיתים בשל פגם תורשתי), בשל עודף פחמימות בתזונה, בשל תרופות מסוימות או בשל השפעה של מחלה סיסטמית כגון תת-תריסיות או סוכרת. רמות גבוהות של ליפידים בדם, מהווים גורם סיכון משמעותי בהיווצרות טרשת עורקים. טרשת עורקים עלולה להוביל לאוטם חריף בשריר הלב, (התקף לב) ולאירוע מוחי, (קריש דם במוח)
ערך מחפש מקורות | |
תחום | אנדוקרינולוגיה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
DiseasesDB | 6255 |
MeSH | D006949 |
סיווגים | |
ICD-10 | E78 |
ICD-11 | 5C80 |
ישנם שלשה סוגי שומנים עיקריים אליהם מתייחסים: טריגליצרידים, פוספוליפידים וכולסטרול. טריגליצרידים משמשים כמקור אנרגיה לגוף ובנויים משלוש חומצות שומן הקשורות בקשר אסתרי (דחיסה) למולקולה של גליצרול. פוספוליפידים בנויים משתי חומצות שומן הקשורות לזרחן. לפוספוליפידים יש מגוון רחב של תפקידים בגוף. הם אבן הבניין העיקרית של ממברנת התאים, הם ממלאים תפקיד חשוב בקרישת הדם, במבנה של ליפופרוטאינים ועוד. הכולסטרול, שלא כמו פוספוליפידים וטריגליצרידים, אינו בנוי מחומצות שומן אלא מסטרואידים, המסונתזים מחומצות שומן. לכולסטרול מגוון של תפקידים בגוף, בהם בניין ממברנת התא וסינתזה של הורמנים סטרואידיים, כגון אלו המופרשים מהקורטקס של בלוטת יותרת הכליה.
במקרים החמורים ביותר של סוגים מסוימים, כגון היפרכולסטרולמיה תורשתית, שהיא מחלה נדירה ביותר, עלולה הצטברות הליפידים לגרום לחבורות מתחת לעור - בעיקר סביב המרפקים, קרומי האצבעות וגיד אכילס.
בדרך כלל אין אדם יודע שהוא חולה בהיפרליפידמיה, כל עוד אין הדבר מתגלה בבדיקה רפואית שגרתית. מכיוון שרוב מקרי ההיפרליפידמיה אינם באים לכלל ביטוי בתסמינים כלשהם עד להופעת תוצאותיה של מחלה זו, קשה לאמוד את שכיחות ההפרעה. אמנם לגבי כולסטרול, שהוא מן הליפידים החשובים ביותר, נערכו מחקרים שהראו, שרמה של כ־120 מיליגרם ל-100 מיליליטר דם כ"בטוחה", ואילו רמת כולסטרול של 280 מיליגרם ל־100 מיליליטר דם אצל אנשים בגיל העמידה טומנת בחובה סכנה מסוימת, מאחר שהיא קשורה סטטיסטית עם שכיחות גבוהה של מחלת העורקים הכליליים ושל אוטם שריר הלב. רמת הכולסטרול אצל חלק ניכר מתושבי המדינות המפותחות גבוהה במקצת מן הסף "הבטוח", ואצל אחד מכל 20 בני אדם מגיעה הרמה עד לשיעור של כ־280 מיליגרם למיליליטר דם או אף למעלה מזה.