הסתדרות העובדים הכללית החדשה
איגוד מקצועי ישראלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסתדרות העובדים הכללית החדשה (או בקיצור: ההסתדרות החדשה) היא גלגולה הנוכחי, בשם חדש ובסגנון שונה, של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל שהיוותה את הגוף המארגן המרכזי בתנועת העבודה הישראלית מ-1920 ועד 1994. זהו ארגון העובדים הגדול בישראל, המהווה ארגון-גג של איגודים מקצועיים והסתדרויות וכולל ועדי עובדים המייצגים את רוב העובדים המאוגדים בישראל. ההסתדרות החדשה מחזיקה בנכסים המעטים שנותרו בידי "חברת העובדים". על פי פרסומיה, נכון לשנת 2020 מיוצגים על ידי ההסתדרות כ-800 אלף עובדים[2].
ערך זה עוסק באיגוד מקצועי בישראל. אם התכוונתם למסגרת ההיסטורית של ההסתדרות, ראו ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.
עובדות מהירות התאגדות, מדינה ...
התאגדות | ארגון עובדים |
---|---|
מדינה | ישראל ישראל |
מטה הארגון | רחוב ארלוזורוב 93, תל אביב |
סינוף בינלאומי | קונפדרצית איגודי העובדים הבינלאומית (ITUC) |
סניפים | 29 מרחבים |
חברים |
800,000 חברים וחברות לפחות 560,000 מיוצגים בהסכמים קיבוציים, נכון ל-2001[1] |
יושב ראש | ארנון בר-דוד |
תקופת הפעילות | 1994–הווה (כ־30 שנה) |
נוצר מתוך | ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, שהוקמה ב-1920 |
http://www.histadrut.org.il | |
סגירה
מקום מושבה של הנהלת הסתדרות העובדים הכללית החדשה הוא בבית הוועד הפועל של ההסתדרות (שנקרא בעבר "בית הוועד הפועל") ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב.