מאורעות תרפ"א
התקפות ערבים על יהודים ביפו ובמושבות שאירעו במאי 1921 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מאורעות תרפ"א (כונו גם פרעות תרפ"א) היו סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס ביהודים,[1] שוד וביזת רכושם, בידי ערבים וקרבות מול הערבים של מגינים יהודים ושל כוחות צבא ומשטרה בריטיים (כולל כוחות אנגלים, הודים וערבים), על רקע דרישת הערבים להקים בית לאומי ערבי בישראל ולמנוע עליה של יהודים לישראל. המאורעות החלו בכ"ג בניסן ה'תרפ"א (1 במאי 1921) והסתיימו לאחר חמישה ימים, ב-6 במאי 1921. האירועים החלו במעשי טבח ביפו בהם נהרגו מירב הקורבנות היהודים, ולאחר מכן בוצעו התקפות על מספר מושבות יהודיות בהן פתח תקווה, רחובות וחדרה. במהלך המאורעות נרצחו 47 יהודים ונפצעו 140. לפורעים הערבים היו 48 הרוגים ו-73 פצועים מירי של הצבא הבריטי ושל מגינים יהודים על התוקפים. היקף המהומות ומעשי הרצח היה הגדול ביותר שידע היישוב העברי עד אז. קדמו להן מאורעות תר"פ, ואף אירועי אלימות קדומים יותר כמו ההתקפה על פתח תקווה ב-1886 ומאורעות יפו ב-1908.
ערך מחפש מקורות | |
אלימות הערבים דחפה את הבריטים להגדיל את תמיכתם בתביעות הערבים. ב-14 במאי הם הודיעו על הפסקה זמנית של העלייה היהודית. ביוני, הודיע הנציב העליון כי מעתה ואילך תוגבל העלייה היהודית בהתאם ליכולת הקליטה הכלכלית של הארץ, והבטיח כי התושבים ישתתפו בניהול ענייני הממשל. הבריטים הקימו את ועדת הייקראפט במטרה לחקור את הסיבות שהובילו למאורעות. מסקנות הוועדה הובילו לפרסום הספר הלבן הראשון בשנת 1922. בעקבות מעורבות של חיילים יהודים מגדוד "הראשון ליהודה" (בהגנת העיר תל אביב ותושבי יפו) פרקו הבריטים את הגדוד, שהיה נצר לגדודים העבריים.