מחלקה לשירותים חברתיים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לשכת רווחה, או בשמה הרשמי מחלקה לשירותים חברתיים, היא מחלקה הקיימת בכל רשות מקומית בישראל, מתוקף החוק[1], ומספקת שירותים חברתיים ורווחה לתושבי הרשות המקומית.
העובדים העיקריים במחלקות לשירותים חברתיים הם עובדים סוציאליים בעלי תואר אקדמי בתחום העבודה הסוציאלית. הם נותנים מענה לצרכים המועלים על ידי יחידים, משפחות וקבוצות, הנמצאים מסיבות שונות במצב קושי, זמני או קבוע, על רקע עוני, קשיים במערכת המשפחתית, נכות, פיגור, או מסיבות אחרות, וזקוקים לסיוע חיצוני.
הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים היא ברוב המקרים וולנטרית. האדם פונה ופותח תיק מרצונו החופשי, ואינו נדרש לעשות זאת על פי חוק.
במקרים מסוימים, בהם האוכלוסייה מקבלת השירות נחשבת על פי חוק כחסרת ישע, כדוגמת קטינים, אנשים הלוקים בפיגור, ואחרים, ישנה אפשרות לפתיחת התיק במחלקה לשירותים חברתיים על ידי בעלי תפקידים ייחודיים, כדוגמת פקיד סעד לחוק הנוער, פקיד סעד להגנה על אנשים עם פיגור שכלי או פקיד סעד בשירות הזקן.
בניגוד לקיים בארצות הברית, שם קיימת מחלקת שירותי בריאות ורווחה ברמה הארצית הפדרלית; הרי שבמדינת ישראל בנויות המחלקות לשירותים חברתיים על פי המודל האירופי של מדינת הרווחה; והן כפופות לשלטון המקומי ותלויות בתקציביו. לכן, ייתכנו הבדלים משמעותיים במתן השירותים החברתיים הניתנים בערים וברשויות שונות, בהתאם ליכולתה הכלכלית של אותה רשות.