מרנפתח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך – 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה. הוא שלט בין השנים 1213–1203 לפנה"ס.
פרעה מרנפתח | |||||||
לידה | 1274 לפנה"ס | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 2 במאי 1203 לפנה"ס (בגיל 71 בערך) | ||||||
מדינה | מצרים העתיקה | ||||||
מקום קבורה | מצרים עמק המלכים | ||||||
בן או בת זוג |
איסטנופרט השנייה Takhat | ||||||
השושלת ה-19 של מצרים | |||||||
| |||||||
| |||||||
אביו, רעמסס השני, מלך במשך 66 שנים כך שמרנפתח, שהיה בנו ה-13 מאשתו איסתנפרת, עלה לשלטון בגיל מאוחר מאוד - בסביבות גיל 60 ואף יותר. מרנפתח נלחם כנגד מרידות בכנען, אך פועלו החשוב ביותר היה מסע המלחמה לאזור לוב. גויי הים שהשתלטו על לוב פלשו ממנה למצרים וניסו לכובשה, אך מרנפתח הדף אותם, חדר ללוב והביס אותם גם שם.
מרנפתח העביר את המרכז השלטוני מפר-רעמסס בחזרה לממפיס, בה הוא בנה מקדש מלכותי. יורשו של מרנפתח היה סתי השני.
על פי הארכאולוג גרפטון אליוט סמית שהסיר את הכיסוי מעל פני המומיה של מרנפתח ב-7 ביולי 1907, המומיה (שגובהה 1.714 מטרים) מעידה כי פניו של מרנפתח היו דומים במבניהם לאלה של סבו, סתי הראשון, יותר מאשר לאלה של אביו, רעמסס השני.[1]
בשנת 1940 התגלה הסרקופג של מרנפתח על ידי הארכאולוג הצרפתי פיר מונטה (Pierre Montet) בעת שחפר את קברו השלם של המלך פסוסנס הראשון בטאניס שהייתה בירת השושלת ה-21. באותה עת בתקופת הביניים השלישית במצרים העתיקה, היה מקובל לעשות שימוש משני בפסלים, מונומנטים, וגם סרקופגים מתקופות קדומות. כרטוש על צידו החיצוני האדום של הסרקופג הראה שבמקור היה זה סרקופג של מרנפתח.[2]