משנה תורה
ספר הלכות מאת הרמב"ם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה). החיבור הוא גולת הכותרת של כתבי הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר על ההלכה בפרט, ועל התורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, וגם נכתב בעברית צחה ובהירה, בניגוד לשאר ספרי הרמב"ם שנכתבו בערבית. הרמב"ם יוצר בו קטלוג חדשני של כל ההלכה בו הוא מחלק את כל ההלכות בצורה מאוד מסודרת, כדלהלן.
החיבור החלטי וכמעט ואין בו דעות שונות או דיונים, וכן אין בו מקורות הלכתיים לפסקים המופיעים בו. עובדה זו הביאה כמה תלמידי חכמים במשך הדורות לחפש ולשער אחר מקורותיו של הרמב"ם, ואלה הם מחשובי הפירושים על ספרו. בנוסף לחיבורים אלו, נכתבו סביב הספר חיבורים למדניים ומחקריים רבים, והוא אחד מספרי ההלכה הנחקרים ביותר, הן על ידי החכמים המסורתיים והן על ידי חוקרים מודרניים.
משנה תורה נחלק לארבעה עשר ספרים (ולכן מכונה לעיתים הי"ד החזקה). כל ספר נחלק לנושאים - "הלכות" (כגון "הלכות יסודי התורה" או "הלכות שבת"), וההלכות נחלקות לפרקים. כל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (פסקאות). החיבור כולל בסך הכול 14 ספרים, 83 נושאים ו-1,000 פרקים.
הספר נחשב לאחד משלושת עמודי ההוראה שעליהם נשען רבי יוסף קארו בחיבור ה"שולחן ערוך", ופעמים רבות הוא מצטט אותו בניסוח ההלכה.