קרבות עשרת הימים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרבות עשרת הימים הם סדרת מבצעים שנערכו במהלך מלחמת העצמאות בין 8 ל-18 ביולי 1948. ימים אלו החלו עם סיום "ההפוגה הראשונה" במלחמה, הפוגה שנמשכה כחודש ימים, ואמורה הייתה להסתיים ב-9 ביולי 1948, ב' בתמוז תש"ח. יום קודם סיום ההפוגה, ב-8 ביולי חודשו הקרבות, תוך שהמצרים מפרים את ההפוגה בהתקפה על כפר דרום, למשך עשרה ימים, עד 18 ביולי, י"א בתמוז, אז הוסכם על "ההפוגה השנייה". בסדרת קרבות אלו הצליח צה"ל לשפר את מצבו או לשמור על עמדותיו בכל החזיתות, למעט אזור לטרון שניסיון לכיבושו העלה חרס, הכישלון לשוב ולהשתלט על ראש הגשר הסורי במשמר הירדן וכן שטח קטן שישראל איבדה לצבא העיראקי באזור הגלבוע.
קרבות עשרת הימים חוללו תמורה ניכרת ביחסי הכוחות בשטח. המאמץ הערבי היה מפוצל וחסר תיאום ואילו צה"ל השכיל לרכז את המאמץ שלו ולזכות ביתרונות מקומיים משמעותיים.