שוק הסחורות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שוק הסחורות (באנגלית: Commodity market) הוא שוק שבו סוחרים בעיקר בחומרי גלם, אשר לא עברו עיבוד אנושי ותהליכי ייצור, ולא במוצרים. החלוקה המסורתית של סחורות, בשוק הסחורות, היא ל"סחורות רכות"[1] - סחורות חקלאיות כגון דגנים, קפה, קקאו, פירות וסוכר, ול"סחורות קשות"[2] - מתכות ותוצרי כרייה אחרים ונפט. שוק הסחורות פועל בכ-50 בורסות לסחורות ברחבי תבל ומספר העסקאות הכספיות הנעשות בבורסות אלה עולה על מספר העסקאות שבהן הסחורה הפיזית מסופקת לצרכן. חוזים עתידיים מהווים את ערוץ המסחר העתיק ביותר להשקעה בסחורות. נכסים פיזיים מהווים בטוחה לחוזים עתידיים.[3] זירת המסחר בסחורות (בורסת הסחורות) יכול שתכלול מסחר בסחורות ממשיות ומסחר בנגזרים, בחוזי ספוט, בחוזים עתידיים ובאופציות על חוזים עתידיים. חקלאים עשו שימוש בגרסה פשוטה של מסחר בנגזרים בשוק הסחורות לצורך קניית סיכונים, לאורך מאות שנים.[4]
נגזר הוא כלי פיננסי אשר ערכו נגזר מערכו של הנכס או הסחורה שעליו הוא מתבסס.[3] נגזרים עשויים להיסחר בבורסה, או מעבר לדלפק. מספר הולך וגדל של נגזרים נסחרים במִסְלְקוֹת.[5]