![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Todd_Huffman_-_Lattice_%2528by%2529.jpg/640px-Todd_Huffman_-_Lattice_%2528by%2529.jpg&w=640&q=50)
אבולוציה של אאוסוציאליות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אבולוציה של אאוסוציאליות התרחשה שוב ושוב בסדרות שונות של בעלי חיים, ובמיוחד בקרב דבוראים (צרעות, דבורים ונמלים). התופעה של "סוציאליות אמיתית" בקרב בעלי חיים, כאשר פרטים עקרים פועלים למען קידום רבייתם של אחרים, אובחנה בקרב טרמיטים, חיפושיות אמברוזיה, כנימות, תריפסאים, שרימפס החיים בספוגים (Synalpheus regalis), חולד עירום, דבוראים (כולל דבורים, צרעות, נמלים) ועוד.[1] התנהגות זו התפתחה פעמים רבות בקרב דבוראים (בין 8 ל-11 פעמים), אבל נדירה בכל שאר ממלכת החיים. עובדה זו הפכה את האבולוציה של האאוסוציאליות לנושא לדיון נרחב בין ביולוגים אבולוציוניים.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Todd_Huffman_-_Lattice_%28by%29.jpg/640px-Todd_Huffman_-_Lattice_%28by%29.jpg)
התנהגותם של אורגניזמים אאוסוציאליים נראית בתחילה כמנוגדת לחלוטין לפרשנויות שגרתיות של אבולוציה דארווינית: שהרי העברת גנים לדור הבא, כלומר כשירות, היא הרעיון המרכזי בביולוגיה האבולוציונית.
תאוריות עכשוויות מציעות שהאבולוציה של אאוסוציאליות אירעה עקב ברירת שארים, כפי שהציע ויליאם המילטון,[2] או עקב ברירה קבוצתית, כפי שהציעו אדוארד וילסון ועמיתיו. אין תכונה אחת או מודל אחד שמספיקים לשם הסבר האבולוציה של האאוסוציאליות, וסביר להניח שהדרך לאאוסוציאליות עברה בקומבינציה של נתונים מוקדמים, גורמים אקולוגיים והשפעות גנטיות.