אבו בכר
הח'ליף הראשון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַבּוּ בַּכְּר עַבְּד אללַּהּ בְּן אַבִּי קֻחַאפַה עֻתְ'מַאן בְּן כַּעְב א-תִּימִיּ אלְ-קֻרַשִׁיּ (בערבית: أبو بكر عبد الله بن أبي قحافة عثمان بن كعب التيمي القرشي; בערך 573–634) היה הח'ליפה הראשון לאחר מות מוחמד, כיהן שנתיים (632–634) עד מותו. אביה של עאישה, אחת מנשות מוחמד ובן דודו של טלחה אבן עוביד-אללה, מחברי מועצת השורא. מכונה גם "אַ-סִּדִּיק" (בערבית: الصديق – "הצדיק").
לידה |
573 מכה שבערב הסעודית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
634 (בגיל 61 בערך) אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||
מדינה | האימפריה המוסלמית | ||||||
מקום קבורה | מסגד הנביא | ||||||
בן או בת זוג |
Qutaylah bint Abd-al-Uzza אסמא בת עמיס אום רומאן Habiba bint Kharija | ||||||
שושלת החליפים ישרי הדרך | |||||||
| |||||||
| |||||||
אבו בכר נלווה אל מוחמד כאשר היגר ממכה לאל-מדינה. הוא ירש את מוחמד כמנהיג פוליטי ודתי, והיה לח'ליפה הראשון מבין ארבעת הח'ליפים ישרי הדרך. בתקופת שלטונו ביסס את שלטון האסלאם בחצי האי ערב. בהיבט המדיני, שמר על המשך קיומה של המדינה הקטנה שיצר מוחמד ופתח את מסעות הכיבוש האסלאמיים בשליחת צבאות לסוריה ולעיראק. בהיבט הדתי, השיב אל חיק האסלאם במלחמות הרדה את עשרות השבטים המורדים של חצי האי ערב, שחזרו בהם מן האסלאם ולא חשו מחויבים לביעה (שבועת האמונים לנביא ולאסלאם).