אביר

אביר הוא תואר כבוד שמוענק לאדם על שירותו לממלכה. בימי הביניים היו האבירים מעמד חברתי מוכר באירופה המערבית והמרכזית. אבירים היו לוחמים רכובים על סוס ועטויי שריון, ונחשבו בדרך כלל לחלק מהאצולה הזוטרה. לאחר ירידת חשיבותם הצבאית של האבירים, הפך אביר לתואר של כבוד, שמלכים וממשלות יכולים להעניק אותו למי שתרמו להם או לציבור תרומה מיוחדת. במובן זה קיים מוסד האבירות עד היום בחלק מארצות אירופה ובמדינות אחרות בעולם.

ערך זה עוסק בלוחם אצולה בימי הביניים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אביר (פירושונים).

Louvre-peinture-francaise-paire-de-chevaliers-romantiques-p1020301.jpg — דו-קרב בין **אבירים** בשריון לוחות, ציור מאת אז'ן דלקרואה.

במהלך המאה ה-12 החלו לייחס לאבירים תכונות חברתיות ומוסריות מסוימות, שכיום אנו מכנים אותן תכונות אביריות. אחד מהגורמים שחיזקו את הייחוס הזה היה ספרות בסגנון אגדות המלך ארתור, אשר הנחילה את נורמות ההתנהגות האבירית, אשר בשינויים כאלה ואחרים הפכו גם לנורמות המקובלות בחברה המערבית של ימינו.