אבן גיר

אבן גיר היא סלע משקע המורכבת מהמינרל קלציט (סידן פחמתי).

אין לבלבל ערך זה עם הערך "גיר".

המקור העיקרי של סידן פחמתי הוא בשלדי בעלי חיים ימיים - אורגניזמים אלו מפרישים חומרים ליצירת קונכיות ששוקעים בקרקעית האוקיינוסים כרירית. סידן פחמתי נוסף מגיע מהמים הרווים במשקעי מערות תת-ימיות. אלו מייצרים נטיפים וזקיפים. צורה נוספת של סלעי גיר מורכבת מאואוליטים (סלעי גיר אואוליטים) שניתן להבחין בהם לפי מראם המחוספס. סלעי גיר מרכיבים בערך עשרה אחוזים מסך כל סלעי המשקע בכדור הארץ.

אין להתבלבל בין אבן גיר ובין גיר. האחרון הוא מינרל שונה - סידן גופרתי - המופיע גם בצורת גבס.

אבן גיר בצורתה הטהורה היא בצבע ירוק ביצה או כמעט חום, בארץ ובנגב לרוב היא בצבע לבן או צהוב. בשל מזהמים כמו טיט, חול, חומרים אורגניים, תחמוצת ברזל וחומרים אחרים, ניתן למצוא גם סלעי גיר בצבעים שונים, בעיקר על משטחים שנשחקו. אבן גיר יכולה להיות גבישית, קלסטית, גרגרית או צפופה, בהתאם לאופן בו נוצרה. גבישי קוורץ, דולומיט או בריט יכולים ליצור קווים בסלע. שכיח למצוא גושי חלמיש (צור) בסלעי גיר. רצועות של סלעי גיר מבצבצות מהקרקע בתצורות הרריות או באיים. דוגמאות לכך ניתן לראות בערוץ ורדון בצרפת; מפרץ מאלהם בצפון יורקשייר שבאנגליה; והפארק הלאומי מפרץ הא לונג בווייטנאם.

טרוורטין הוא סוג של סלע גיר שנוצר לאורך ערוצי נחלים, בעיקר במקומות בהם יש מפלים ומעיינות קרים או חמים. סידן פחמתי מצטבר במקומות שבהם המים מתאדים ומשאירים אחריהם תמיסה רוויה במיוחד של מרכיבי קלציט.

טופוגרפית, קרסט ומערות נוצרים לעיתים קרובות באזורים המורכבים בעיקר מאבן גיר.