אדריכלות נאו-מורית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אדריכלות נאו-מורית היא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 באירופה ובארצות הברית למבני ציבור (בעיקר תיאטראות ובתי כנסת). הסגנון שאב אלמנטים עיטוריים מאדריכלות ספרדית-אסלאמית של ימי הביניים (אדריכלות מורית) וכן מאדריכלות ממלוכית ואדריכלות מוגולית, אך הקמת המבנים תוכננה תוך שימוש בחומרי המהפכה התעשייתית (פלדה, בטון מזוין, זכוכית, לבנים ורעפים מייצור המוני). רוח הסגנון היא חיקוי ברוח האוריינטליזם של התנועה הרומנטית, המשלב באופן אקלקטי רכיבים ממסורות שונות בזמן ובמקום.
עובדות מהירות מידע כללי, אזור גאוגרפי ...
הביתן המלכותי, ברייטון, אנגליה | |
מידע כללי | |
---|---|
אזור גאוגרפי | אירופה וארצות הברית |
טווח תאריכים | המחצית השנייה של המאה ה-19 עד המחצית הראשונה של המאה ה-20 |
סגנון אדריכלות קודם | אדריכלות מורית |
סגירה