אוטופיה

אוּטוֹפְּיָה הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור ב־1516, ומתאר "חברה מושלמת". מעיקרו זהו מבנה אינטלקטואלי טהור, המציין סדר חברתי אידיאלי, המתקיים במקום לא מוכר. סדר זה הוא מרוחק בזמן ובמקום, ואינו בר-קיימא במציאות החברתית הקיימת, וזמן מימושו נקבע לעתיד לבוא ואולי אף מחוץ לכדור הארץ.[1] אוטופיה היא מילה ביוונית שהתגלגלה ללטינית ופירושה "שום מקום".[1]

ערך זה עוסק במושג. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו אוטופיה (פירושונים).

כיום, במובן הכללי והמקובל ביותר שלו, מתייחס המונח לחברה מושלמת והיפותטית. הוא מתייחס לתיאור מצב שנתפס על ידי הוגיו כרעיון טוב אך בלתי-ישים מבחינה חברתית, כלכלית או פוליטית, או שיישומו כרוך בשינויים חברתיים קשים לביצוע.

תיאורים של חברות אידיאליות נכתבו דורות רבים, בכל התרבויות, עוד לפני שנטבע המונח "אוטופיה". הסוגה הספרותית העוסקת באוטופיה, מטרתה היא להציג חזון או למתוח ביקורת על המצב הקיים. אף כי אוטופיות נחשבות כרעיונות אידיאליסטיים או אופטימיסטיים בלתי-אפשריים למימוש (בחלק מהמקרים - גם על ידי הוגי האוטופיות עצמם), היו במהלך הדורות ניסיונות לממש אוטופיות במידה מסוימת של הצלחה.

לא זאת בלבד שחזון זה מלווה את כל התרבויות והזמנים, אבל אוטופיה גלובלית של שלום עולמי נתפסת אצל אנשים מסוימים כסופה האולטימטיבי והבלתי נמנע של ההיסטוריה האנושית.