אוטו פון ביסמרק

פוליטיקאי גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק-שנהאוזןגרמנית: Otto Eduard Leopold von Bismarck-Schönhausen; 1 באפריל 181530 ביולי 1898) שנודע בכינוי "קנצלר הברזל" היה הקנצלר של פרוסיה ולאחר מכן הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, והאדם המרכזי שעמד מאחורי איחוד גרמניה ב-1871. נחשב לאחד המדינאים החשובים בכל הזמנים. בשנות ה-60 של המאה ה-19, הוביל ביסמרק מספר מלחמות שבאמצעותן איחד את המדינות הגרמניות (למעט אוסטריה) לאימפריה הגרמנית תחת ההנהגה הפרוסית. לאחר שהצליח לעשות זאת, הוא השתמש במיומנות רבה בדיפלומטיה על מנת לשמר את ההגמוניה הגרמנית באירופה. בתקופה זו, למרות מחלוקות רבות וחששות ממלחמה, נשמר השלום באירופה[1].

Disambig_RTL.svg המונח "ביסמרק" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ביסמרק (פירושונים).
Quick facts: לידה, פטירה, שם לידה, מדינה, מקום קבורה...
אוטו פון ביסמרק
Otto von Bismarck
הנסיך אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק
הנסיך אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק
לידה 1 באפריל 1815
ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892) שנהאוזן (אנ'), ממלכת פרוסיה
פטירה 30 ביולי 1898 (בגיל 83)
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית פרידריכסרוה (אנ'), ממלכת פרוסיה
שם לידה Otto Eduard Leopold von Bismarck עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
מקום קבורה גרמניהגרמניה פרידריכסרוה (אנ'), גרמניה
השכלה
  • Plamannsche Erziehungsanstalt (1827)
  • אוניברסיטת גטינגן (11 בספטמבר 1833)
  • אוניברסיטת פרידריך וילהלם (25 במרץ 1835)
  • Friedrich-Wilhelms-Gymnasium (1832)
  • Evangelisches Gymnasium zum Grauen Kloster
  • Königliche Staats- und landwirtschaftliche Akademie Eldena (1839) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
בת זוג יוהנה פון פוטקמר (1847 - 1894)
שושלת בית ביסמרק
אב Ferdinand von Bismarck עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Wilhelmine Luise Mencken עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מארי פון ביסמרק
וילהלם פון ביסמרק
הרברט פון ביסמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
קנצלר הקיסרות הגרמנית ה־1
4 בפברואר 187120 במרץ 1890
(19 שנים)
מונרך בתקופה וילהלם הראשון
פרידריך השלישי
וילהלם השני
ראש ממשלת פרוסיה ה־9
23 בספטמבר 18621 בינואר 1873
(10 שנים)
9 בנובמבר 187320 במרץ 1890
(16 שנים)
פרסים והוקרה
  • אזרחות כבוד (27 בפברואר 1895, שפייר)
  • אזרחות כבוד של קובורג (1895)
  • מסדר העיט השחור (21 בנובמבר 1864)
  • מסדר וילהלם הראשון (18 בינואר 1896, וילהלם השני, קיסר גרמניה)
  • אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי (16 באפריל 1869)
  • אזרח כבוד של בון
  • מסדר הבשורה הקדושה
  • אביר הצלב הגדול במסדר העיבור ללא חטא של וילה ויצ'וזה
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מסדר לודוויג
  • אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש
  • המסדר העליון של ישו
  • מסדר הכתר
  • פור לה מריט
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • מדליית הצלת חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Otto_vonBismarck_Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs_UI_icon_info_big.svg
Close
Otto_von_Bismarck%2C_Jugendbildnis_im_Alter_von_22_Jahren.jpg
ביסמרק בצעירותו

אוטו פון ביסמרק היה איש צבא חזק ופוליטיקאי מבריק ממוצא פרוסי. לאחר השתלטות פרוסיה על שאר מדינות האזור ויצירת איחוד בדמות גרמניה, יצר ביסמרק מערכות שלטון וחוק אחידות לכל המדינות. הוא נלחם במאבקים הדתיים (בקמפיין כושל) וכן בסוציאליזם (הוציא את המפלגה אל מחוץ לחוק). היה הראשון שהגה את רעיון הביטוח הלאומי – שהבטיח טיפול רפואי, פנסיה וסעד, זאת כמהלך במלחמתו בסוציאליסטים. ביסמרק העביר את האוכלוסייה תהליך מואץ ביותר של מודרניזציה – ונאבק בתככים הפוליטיים שעלו בעקבות זאת על ידי מתן ייצוג מגוון בפרלמנט והרחבת זכות הבחירה. עם זאת דאג במקביל לנטרל את הפרלמנט מכוחו, ובפועל קיבל לבד החלטות (תחת הנהגתו הרשמית של הקיסר).

לאחר מינויו לקנצלר פרוסיה על ידי מלך פרוסיה, וילהלם הראשון, פתח ביסמרק בשלוש מלחמות קצרות ומכריעות נגד דנמרק, אוסטריה וצרפת. ביסמרק ניצח בשלוש המלחמות, העמיד את מדינות גרמניה השונות לצידו וכך איחד בהדרגתיות את גרמניה כולה תחת הנהגתו. איחוד גרמניה הושלם סופית בשנת 1871, כשביסמרק הקים את האימפריה הגרמנית, שבה שלט כקנצלר. הדיפלומטיה המתוחכמת והקשוחה שלו והשלטון העוצמתי שלו בתחומי שלטונו העניקו לו את הכינוי "קנצלר הברזל". ביסמרק השתמש בכישרונותיו הדיפלומטיים בסדרה ארוכה ומסובכת מאוד של ועידות, משאים ומתנים ובריתות על מנת לשמור על מעמדה של האימפריה הגרמנית ועל השלום באירופה בסוף המאה התשע עשרה.

ביסמרק היה אומן בכל הקשור לפוליטיקה פנימית. הוא יצר את מדינת הרווחה הראשונה בעולם המודרני, כאשר מטרתו הייתה לזכות בתמיכתו של מעמד הפועלים הגרמני שהייתה עלולה אחרת לעבור אל אויביו הסוציאליסטים. בשנות השבעים של המאה התשע עשרה הוא כרת ברית עם הליברלים (שתמכו בהנמכת תעריפי המכסים והתנגדו לכנסייה הקתולית) ולחם בכנסייה הקתולית במלחמת תרבות (Kulturkampf, "קולטור קאמפף"), שמטרתה הייתה להחליש במידה ניכרת את מעמדה ואת כוחה של הכנסייה בגרמניה. הוא הפסיד בקרב זה כאשר הקתולים הגיבו בהקמת מפלגת מרכז חזקה ובשימוש בבחירות כלליות לגברים כדי לייצר גוש חוסם בפרלמנט הגרמני. בעקבות זאת, ביסמרק חזר בו, סיים את מלחמת התרבות, שבר את הברית עם הליברלים, העלה את תעריף המכסים, ויצר ברית פוליטית עם מפלגת המרכז כדי להילחם בסוציאליסטים. ביסמרק לא נתן אמון בדמוקרטיה ולכן שלט באמצעות ביורוקרטיה חזקה ומאומנת היטב כאשר הכוח היה בידיה של האליטה המסורתית – היונקרים. לפרלמנט הגרמני בתקופתו של ביסמרק לא היו סמכויות רבות והכוח האמיתי נמצא בידיו של ביסמרק. בשנת 1888 עלה לשלטון וילהלם השני, נכדו של וילהלם הראשון, שהסתכסך עם ביסמרק וגרם לפרישתו מהתפקיד במהרה.

לביסמרק הייתה אישיות מאוד שתלטנית ואגרסיבית. הוא היה בעל מזג אלים ושמר על כוחו בכך שאיים להתפטר שוב ושוב. הוא ניחן לא רק בחזון לאומי ובינלאומי לטווח ארוך, אלא גם ביכולת לטווח הקצר לתמרן בין התפתחויות מורכבות בו-זמנית. היסטוריונים בדרך כלל נוטים לשבח אותו ולתאר אותו כמדינאי מחונן של מתינות ואיזון ששמר על השלום באירופה, וכמי שהיה אחראי על איחודה של גרמניה ועל בניית המערכת הביורוקרטית והמערכת הצבאית המפורסמות שלה. שמו של אוטו פון ביסמרק הפך למילה נרדפת למדיניות חוץ מתוחכמת, והוא נודע בכל העולם עד לימינו כאחד מגדולי המדינאים בהיסטוריה.