אופטיקה

אוֹפְּטִיקָה היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר. האופטיקה נוכחת בחיי היום יום ומאפשרת לתאר ולהסביר תופעות אופטיות נפוצות ומוכרות כמו פעולת העין האנושית ועדשות המשקפיים, המראה, ההשתקפות המיקרוסקופ והטלסקופ. תופעות רבות המתרחשות בטבע כמו מראה הקשת בענן, פאטה מורגנה, ההילה סביב הירח או השמש, "כלבי השמש", הבזק הירוק ועוד מקורן בתהליכים אופטיים.

ערך זה עוסק בתחום בפיזיקה. אם התכוונתם לספר של הפיזיקאי אייזק ניוטון, ראו אופטיקה (ספר).

תחום האופטיקה מוקדש בדרך כלל לתיאור התנהגות הקרינה על פני הספקטרום האלקטרומגנטי אשר כלולים בו האור נראה, אור תת-אדום ואור על-סגול, וכן גם סוגים נוספים של קרינה אלקטרומגנטית כמו קרני רנטגן, קרינת מיקרוגל וגלי רדיו; לפיכך ניתן להתייחס לאופטיקה כאל תת-תחום של אלקטרומגנטיות.[1] מספר תופעות אופטיות תלויות בטבעו הקוונטי של האור, ולפיכך תחומים מסוימים באופטיקה קשורים גם למכניקת הקוונטים.

עם זאת, אופטיקה, כתחום מחקר מדעי, נחשבת באופן כללי לנפרדת מקהילת המחקר הפיזיקלי; יש לה זהות משלה, עם עמותות וועידות מדעיות משלה[2][3]. ההיבטים המדעיים גרידא של אופטיקה נקראים לעיתים מדע האופטיקה או אופטיקה פיזיקלית. תחום האופטיקה היישומית נקרא לעיתים הנדסה אופטית. הנדסה אופטית יישומית העוסקת במערכות תאורה נקראת הנדסת תאורה. לכל אחד מתחומי מחקר ועיסוק אלה יש יישומים משלו, מיומנויות טכניות נפרדות, מוקדי עניין שונים וקשרים מקצועיים נפרדים. בשל החשיבות הרבה של "מדע האור" ליישומים מעשיים, תחום מדע האופטיקה וההנדסה האופטית נוטים להיות מאוד רב-תחומיים. ניתן למצוא עיסוק במדע האופטיקה כחלק מתחומים רבים ושונים, כגון הנדסת חשמל, פיזיקה, רפואה, ועוד.