אופטיקה גאומטרית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אופטיקה גאומטרית הוא מודל באופטיקה המתאר את התפשטות האור באמצעות קווים ישרים הנקראים "קרני אור". במודל זה מניחים שגודל העצמים והמרחקים ביניהם גדולים בהרבה מאורך הגל ולכן בתווך אחיד האור נע בקו ישר, ובמעבר של תווכים האור עובר שבירה, כלומר זווית הקרן משתנה, לפי חוק סנל.
המודל של אופטיקה גאומטרית אינו מתאר מגוון תופעות כגון עקיפה והתאבכות ועל כן הוא מודל מקורב. אך הוא מודל שימושי כאשר רוצים לתאר את התכונות הגאומטריות של ההדמיה, כולל החישובים של העיוותים האופטיים.