אחיהוד - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for אחיהוד.

אחיהוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אֲחִיהוּד
רחוב במושב אחיהוד
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎49 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 892 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.8% בשנה עד סוף 2019
http://www.ahihud.co.il

אֲחִיהוּד הוא מושב עובדים בגליל המערבי, הממוקם במרחק של כ-9 ק"מ מזרחית לעכו. נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מתימן. משתייך לתנועת המושבים ונכלל במועצה האזורית מטה אשר.

היסטוריה

מקור שמו של המושב מפסוק בספר במדבר: "ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלומי".[2]

ההחלטה להקים את המושב התקבלה לאחר שנתגלו באזור מקורות מים המאפשרים הקמת יישוב חקלאי. לצידו של המושב נוסד הקיבוץ יסעור. שני היישובים הוקמו על אדמות הכפר הערבי הנטוש אל-בירווה.[3][4][5][6][7] בשנת 1950[8] הגיעו למושב כ-70 משפחות וכל משפחה קיבלה חלקת אדמה ו-2 פרות. לאחר תקופה, האוכלוסייה הידלדלה מעט ונכון ל-2014 במושב 59 משפחות בעלי אדמות. רוב משפחות הגרעין המייסד הגיעו מאזור שרעב בתימן, בין השאר מהכפרים עות'מא, תעז ומנצורה.

המושב מתנהל על ידי אגודה שיתופית. כיום ישנם 150 חברי אגודה. רק בעלי הנחלות (בעל נחלה - אדם בעל משק, שדה או מטע) הם חברי האגודה בעלי זכות בחירה אחת לשנתיים.

שטחו של המושב עומד על כ-1,800 דונם ומיקומו בקרבת צומת אחיהוד - על כביש 85 וכביש 70 מושך שוכרים חיצוניים.

אוכלוסייה

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במושב מתגוררים 771 נפש נכון ל-2011[9] בכ-170 משפחות רובן בבתים צמודי קרקע. בחלוף השנים אופיו של המושב הופך פחות חקלאי ויותר תעשייתי-מודרני.

בעבר ילדי המושב למדו בבית הספר "נר ישראל" אשר נסגר בשנות ה-80 בשל מיעוט תלמידים.

תעסוקה

בעידודו של המשרד להגנת הסביבה כדי להתאים את אמצעי ייצור החלב לתקופה, ולמנוע זיהום מי תהום משפכים של רפתות הוצאו הרפתות מתחומי המושב והוקם פארק חלב בגבעה שליד המושב כאשר כשלושה-ארבעה משקים התאחדו להקמת רפת גדולה.

כיום מונה פארק החלב כ-8 רפתות גדולות, אחת מהן רפת רובוטית, והיא הרפת הרובוטית היחידה בגליל המערבי ואחת מ-70 במדינת ישראל.

בנייה ופיתוח

מאז שהוקם המושב, התשתיות שופרו, כבישים חדשים נסללו, נבנו גני משחקים, המחלבה הפכה לבית כנסת אשר משמש גם כ"כולל נצר שלום" והמבנה ששימש כמאגר המזון לבעלי החיים במושב הפך לאולם. בתחילת שנות ה-2000 נבנו כ-55 יחידות דיור, ומשנת 2012 מבוצעות עבודות תשתית ל-40 יחידות דיור נוספות.

מע"צ מרחיבה את כבישים 70 ו-85 בסמוך למושב. בספטמבר 2017 נפתחה לציבור תחנת הרכבת אחיהוד.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחיהוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ ספר במדבר, פרק ל"ד, פסוק כ"ז.
  3. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 250.
  4. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 31
  5. ^ עורך: זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 22
  6. ^ אחיהוד באתר תנועת העבודה הישראלית
  7. ^ שמירת המקומות הקדושים במושב אחיהוד, הישיבה השבעים ושתיים של הכנסת החמש עשרה, יום שני, י' בשבט התש"ס (‎17 בינואר ‎2000)
  8. ^ ראו: (אולם ייתכן שיש בלבול בשמות) ברכה חבס, שני כפרים, דבר, 21 ביולי 1950
    ברכה חבס, לסגנון הלבוש, דבר, 25 ביולי 1950
  9. ^ http://my.ynet.co.il/pic/news/09.7.12.pdf


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
אחיהוד
Listen to this article