אטלס (סדרת טילים)
ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
אַטְלָס (מאנגלית: Atlas) היא סדרת טילים שפותחה בארצות הברית. טיל האטלס המקורי נבנה על ידי "קונבאייר" שהייתה חטיבת ייצור נפרדת בחברת ג'נרל דיינמיקס, בשנות החמישים על מנת לשמש כטיל בליסטי בין־יבשתי (ICBM). הטיל הונע על ידי מנוע דלק נוזלי ששרף חמצן נוזלי יחד עם RP-1. לטיל היו שלושה מנועים שסודרו בצורה יוצאת דופן שנקראה "שלב וחצי": שני מנועים שימשו כמאיצים והושלכו תוך כדי נסיקה, והמנוע הראשי המשיך לפעול עד כלות הדלק.
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד |
משפחת כלי רכב  |
| ארץ ייצור |
ארצות הברית |
| יצרן |
קונבאייר, לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס, United Launch Alliance |
| משתמשים |
United Launch Alliance |
  | |
הטיל שימש כ־ICBM לזמן קצר מאוד, ויצא משימוש ב־1965. בין 1962 ל־1963, טילי האטלס שימשו לשיגור ארבעת האסטרונאוטים הראשונים של ארצות הברית למסלול סביב כדור הארץ במסגרת תוכנית מרקורי. דגמים שונים של הטיל אטלס 2 שוגרו 63 פעם בין 1991 ל־2004. 6 שיגורים של אטלס 3 בוצעו בין שנת 2000 ל־2005. האטלס 5 עדיין פעיל כיום ומתוכנן לפעול עד 2020.
יותר מ־307 טילי אטלס שוגרו מנמל החלל קייפ קנוורל בפלורידה ועוד 290 טילים שוגרו מבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה.