איליה צ'בצ'בדזה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקדוש איליה הצדיק, אשר נולד בשם הדוכס איליה צ'בצ'בדזה, הידוע כאיליה צָ'בצָ'בַדזֶה (בגאורגית: ილია ჭავჭავაძე; 27 באוקטובר 1837 – 30 באוגוסט 1907) היה סופר, משורר, עיתונאי, משפטן ואיש ציבור גאורגי שעמד בחוד החנית של תחיית התנועה הלאומית הגאורגית במחצית השנייה של המאה ה-19, בתקופת שלטון האימפריה הרוסית בגאורגיה. כיום הוא נחשב אחד מהאבות המייסדים של גאורגיה המודרנית. הוא עבר קאנוניזציה כקדוש איליה הצדיק על ידי הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית. כיום מוכר צ'בצ'בדזה כאבי האומה של גאורגיה [1].
איליה צ'בצ'בדזה | |
לידה |
27 באוקטובר 1837 קווארלי, קאחתי פלך טביליסי מלכות המשנה של הקווקז |
---|---|
נרצח |
30 באוגוסט 1907 (בגיל 69) ציצאמוּרי, כפר ליד מצחתה |
מדינה | גאורגיה |
מקום קבורה | פנתאון מתאצמינדה |
מקום מגורים | טביליסי גאורגיה |
כינויים נוספים | הקדוש איליה הצדיק |
תפקיד | חבר המועצה המדינית של האימפריה הרוסית |
בת זוג | אולגה גוראמישווילי |
חתימה | |
בהשראת התנועות הליברליות באירופה של אותה תקופה, כסופר ואיש ציבור, כיוון צ'צ'בדזה את מאמציו לתחיית החזון הלאומי הגאורגי וליצירת חברה יציבה במולדתו.
יצירתיו הספרותיות החשובות ביותר היו: "המתבודד", "הרוח", "האם הוא אנושי, האדם הזה?"[2], "אלמנת אותר"[3] ו"קאקו השודד"[4]. הוא היה העורך הראשי של כתבי-העת הגאורגיים "סָכַּרתווֶלוֹס מוֹאמבֶּה" (1683-1877) ו"איבֶריה" (1877-1905), וכתב מאמרים רבים בכתבי העת. רוב כתיבתו הוקדשה לשפה הגאורגית.
צ'בצ'בדזה נורה למוות בידי חבורת מתנקשים, שהונהגו על ידי גיגליה בֶּרבּיצ'אשווילי בציצאמוּרי שמחוץ למצחתה. מורשתו זיכתה אותו בהערצה מוחלטת של העם הגאורגי.