cover image

אילת

עיר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-53,500 תושבים.

Quick facts: לאום ודת[2], אוכלוסייה לפי גיל[2], חינוך[2]...
אילת
סמל העיר אילת
סמל העיר אילת
לוגו העיר אילת
Eilat_by_the_Red_Sea_%287716934936%29.jpg
אילת ומפרץ אילת
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלי לנקרי
גובה ממוצע[1] 164 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר 50,000–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 53,552 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 37
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.9% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 543 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 183
תחום שיפוט[2] 98,620 דונם
    - דירוג ארצי 36
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 107
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3625
    - דירוג ארצי 222
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.0%
גילאי 5 - 9 7.4%
גילאי 10 - 14 6.8%
גילאי 15 - 19 6.2%
גילאי 20 - 29 15.4%
גילאי 30 - 44 21.7%
גילאי 45 - 59 19.1%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 11.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 21
  יסודיים 14
  על-יסודיים 13
תלמידים 8,748
   יסודי 4,825
   על-יסודי 3,923
מספר כיתות 373
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-2021)
פרופיל אילת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.eilat.muni.il
Close

העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי".[4] בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר", ומכיוון שהשם נטמע בציבור, הוחלט לקרוא למקום אילת אף שהעדויות הארכאולוגיות אז לא הוכיחו שהזיהוי מדויק.[5][6]

בימי קדם שכנה בסמוך למקומה של אילת העיר עציון גבר, הנזכרת רבות בתנ"ך. בתקופת המנדט הבריטי שכנו במקום כפר בדואי קטן בשם אום רשרש ונקודה של משטרת הכיבוש הבריטי. ב־1949 נכבש המקום מצבא עבר הירדן במסגרת מלחמת העצמאות, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. בשנת 1950 הוקם במקום יישוב קטן ושדה תעופה. אילת הוכרזה כעיר בשנת 1959.

מדרום לאילת נמצאת העיירה טאבה, שבשליטת מצרים, וממזרח לה נמצאת העיר עקבה, שבשליטת ירדן. שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר החמישית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים), וממסים נוספים.

החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישור, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע לעיר אילת בטיסה לנמל התעופה רמון. ממרכז הארץ, מנמל התעופה בן-גוריון, בטיסה הנמשכת 35 דקות, או מצפון הארץ, מנמל התעופה חיפה, בטיסה הנמשכת פחות משעה.

Oops something went wrong: