אימפריית קושאן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אימפריית קוּשָאן (Kushan) הייתה ממלכה שהתקיימה במרכז אסיה בין המאה ה-1 למאה ה-3. בשיאה, בערך 105–250 לספירה, התפשטה מטג'יקיסטן לים הכספי לאפגניסטן ועד מורד עמק נהר הגנגס. את האימפריה יצרו בני שבט קושאן השייכים ליְוֵּאגְ'ה, עם שמקורו באזור אגן טארים וגאנסו שבסין. לבני קושאן היו קשרים דיפלומטיים עם האימפריה הרומית, האימפריה הפרתית, הסאסאנים וסין, ובמשך כמה מאות שנים הם היוו את הקשר המרכזי שבין מזרח למערב.
עובדות מהירות ממשל, משטר ...
| |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
שפה נפוצה |
קוינה (עד 270) בקטריאן (החל מ-270) סנסקריט |
עיר בירה |
בגרם פשאוור תכסילא מטהורה |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | |
תאריך הקמה | 30 |
פירוק | |
תאריך פירוק | 375 |
ישות קודמת |
ממלכת יוון-באקטריה הממלכה ההינדו-סקיתית הממלכה ההינדו-פרסית |
ישות יורשת |
האימפריה הסאסאנית ממלכת גופטה הפטאליטס אימפריית קהאס נאגאס של פאדמבאטי |
שטח בעבר | 2,000,000 קמ"ר (נכון ל־200) |
דמוגרפיה | |
דת |
מהאיאנה הינדואיזם זורואסטריות |
כלכלה | |
מטבע | דרכמה קושאנית |
סגירה