איסור גנבת אדם
מצווה דאורייתא, מעשרת הדברות / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
לא תגנוב היא מצווה מדאורייתא, אחת מעשרת הדיברות, המתפרשת על ידי חז"ל כאיסור על חטיפת אדם[1]. זהו הדיבר השמיני. לפי מצווה זו, אסור לחטוף אדם מישראל. איסור חטיפת אנשים שאינם מישראל אינו כלול במצווה זו, אך הוא תקף מסיבות אחרות. איסור גנבת רכוש נלמד מהפסוק "לֹא תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ[2]."
מקרא | שמות, כ', י"ב |
---|---|
משנה תורה | ספר נזקים: הלכות גניבה, פרק ט' |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו רמ"ג ספר החינוך, מצווה ל"ו סמ"ג, מצווה קנ"ד |
![]() ![]() |
Oops something went wrong: