אֵלֶּה אֶזְכְּרָה הוא פיוט שנכתב על עשרת הרוגי מלכות, חכמים שעמדו בראש הנהגת האומה ונהרגו במסגרת גזירות שמד שונות בתקופת המרידות ברומאים.
עובדות מהירות פיוט אלה אזכרה ...
פיוט אלה אזכרה |
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה.
כִּי בְלָעוּנוּ זֵדִים כְּעֻגָּה בְּלִי הֲפוּכָה.
כִּי בִימֵי הַשָּׂר (נ"א: קֵיסָר) לא עָלְתָה אֲרוּכָה.
לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה:
בְּלָמְדוֹ סֵפֶר מִפִּי מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת.
וְהֵבִין וְדִקְדֵּק בְּדָת רְשׁוּמַת.
וּפָתַח בִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים וְחָשַׁב מְזִמַּת.
וְגוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדו מוֹת יוּמָת.
גָּבַהּ לֵב בִּגְדוֹלִים
וְצִוָּה לְמַלּאת פַּלְטֵרוֹ נְעָלִים
וְקָרָא לַעֲשָׂרָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים
מְבִינֵי דָת וּטְעָמֶיהָ בְּפִלְפּוּלִים
דִּינוּ מִשְׁפָּט זֶה לַאֲשׁוּרוֹ
וְאַל תְּעַוְּתוּהוּ בְּכָזָב לְאָמְרוֹ
כִּי אִם הוֹצִיאוּהוּ לַאֲמִתּוֹ וּלְאוֹרוֹ
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ
הֵם כְּעָנוּ לו וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא
נָם אַיֵּה אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲחִיהֶם מְכָרוּהוּ
לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים סְחָרוּהוּ
וּבְעַד נַעֲלַיִם נְתָנוּהוּ
וְאַתֶּם קַבְּלוּ דִין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם
כִּי מִימֵי אֲבוֹתֵיכֶם לא נִמְצָא כָּכֶם
וְאִם הָיוּ בַחַיִּים הָיִיתִי דָנָם לִפְנֵיכֶם[1]
וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ עֲוֹן אֲבותֵיכֶם |
|
חלק מהפיוט |
סגירה
הפיוט מבוסס על סיפור הוצאתם להורג של החכמים כפי שמופיע במדרש בשם זה – מדרש אלה אזכרה (אנ'), המתאר בפירוט את הוצאתם להורג של החכמים.[2][3]
מחבר הפיוט אינו ידוע, אך באקרוסטיכון חתום השם "יהודה". בנוסח הספרדים הפיוט משמש בתפקיד קינה בקינות לתשעה באב, ובמנהגי האשכנזים הוא פיוט מסוג "חטאנו" הכלול בסדר הסליחות.