אמאוס ניקופוליס
עיר רומית לשעבר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמאוס ניקופוליס (ביוונית: Εμμαούς Νικὀπολις; בלטינית: Emmaus Nicopolis; בערבית: عِمواس) הייתה עיר מחוז רומית-ביזנטית בשפלה, בשוליו המזרחיים של עמק איילון, בסמוך ממזרח למחלף לטרון. שמה המקורי של העיר היה "חמת", על שם מעיינות המרפא החמים שבה, ושם זה שובש בתקופה הרומית לשם היווני "אמאוס". בעיר התקיימה קהילה יהודית גדולה, והיא נזכרת רבות בכתבי חז"ל. העיר חרבה במהלך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. העיר נודעה בשל המסורת הנוצרית המזהה אותה כאחד המקומות בהם התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה, ובשל כך הוקמו בסביבתה לאורך השנים כנסיות, מנזרים וביצורים.
עובדות מהירות היסטוריה, תקופות ...
שרידי הכנסייה שהוקמה בידי הצלבנים על חלק משטח הכנסייה הביזנטית. חלקה המערבי של הכנסייה הביזנטית, שלא נכלל בכנסייה הצלבנית, נראה בקדמת התמונה. | |
היסטוריה | |
---|---|
תקופות | התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°50′21″N 34°59′22″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
סגירה