אנה מניאני
שחקנית איטלקייה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנה מניאני (באיטלקית: Anna Magnani; 7 במרץ 1908 – 26 בספטמבר 1973) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון יהודיה-איטלקייה.
לידה |
7 במרץ 1908 אלכסנדריה, מצרים |
---|---|
פטירה |
26 בספטמבר 1973 (בגיל 65) איטליה |
סוגה מועדפת | דרמה |
מדינה | איטליה, ממלכת איטליה |
תקופת הפעילות | 1928–1972 (כ־44 שנים) |
מקום לימודים | האקדמיה הלאומית לאמנויות הבמה על שם סילביו ד'אמיקו |
בן או בת זוג | Goffredo Alessandrini (1935–1950) |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה |
|
http://www.archivioannamagnani.it | |
פרופיל ב-IMDb | |
מניאני התחילה את הקריירה שלה באמצע שנות ה-30 באיטליה ואת פרסומה הראשון קנתה בסרט "רומא עיר פרזות" ב-1945. כאשר פרצה לתודעה הבינלאומית הרחבה, בעקבות זכייתה בפרס האוסקר ב-1956, כבר היו בעברה 20 שנות פעילות בקולנוע האיטלקי. נחשבה כאחת מהשחקניות האיטלקיות הבולטות שזכו לפרסום בינלאומי לאחר מלחמת העולם השנייה. בעוד שכוכבות איטלקיות כמו ג'ינה לולובריג'ידה וסופיה לורן נחשבו בראש ובראשונה כסמלי מין, נחשבה מניאני כשחקנית אופי מהמדרגה העליונה.
כינויה של מניאני בפי האיטלקים היה "נאנארלה" והיא הייתה השחקנית האהודה ביותר באיטליה בשנות השיא שלה.[1] בשלבים מאוחרים יותר של הקריירה שלה זכתה מניאני לכינוי "לה לופה" (באיטלקית: הזאבה), כינוי שביטא את המשחק הגועש והיצרי בו התאפיינה.[2]